כאלחוטנית בבסיס אום חשיבה בסיני, האזנתי לחיל הים המצרי.

אנו הבנו ללא צל של ספק שמשהו עומד להתרחש! אני זוכרת את ביקורה של גולדה מאיר אצלינו בבסיס (הייתי בין החיילים ששתלו עצים ששרו בקושי את הביקור..)

אני זוכרת שתת אלוף יואל בן פורת ז״ל כינס אותנו במועדון הבסיס ואמר בצורה מפורשת שתפרוץ מלחמה!

מכיון שלא הייתי בחופשה בבית למעלה משבועיים שלחו אותי ואת צוות המטבח הביתה יום לפני המלחמה. כשהגעתי הביתה אמרתי למשפחתי שתהיה בקרוב מאוד מלחמה.

בבוקרו של יום הכיפורים התקשרו אלי וביקשו ממני להגיע מיד לשדה התעופה בן גוריון.

הייתי החיילת היחידה בהרקולס מלא כוחות רבים. הטיסו אותנו לרפידים.

ברפידים נודע לנו שהמצרים תקפו את אום חשיבה והחייל הראשון שנהרג במלחמה הינו אבינועם.

הורו לי להמתין ברפידים לכל הבנות שפונו מיידית מאום חשיבה.

ברפידים נתתי לאחד החיילים, קיבוצניק שאיני זוכרת את שמו, את מפתח הארון שלי , והתרתי לו להשתמש בכל חפציי. למחרת עלינו כל הבנות במשאית לבסיס היחידה בהרצליה.