N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

זהר דשא

חיל השריון
חטיבה 401
ללא קרב ספציפי

ביום רביעי שלפני יום כיפור הגיעה אלי חיילת של רמ 2 ופקדה "תעלה על מדים, אתה הולך הביתה".

מוזר, הרופא לא שיחרר אותי, אבל סמלת עוקפת את הוראת הרופא.

לשאלתי ענתה: "צריך לפנות מיטות, כבר אין לך חום, תקבל המשך טיפול לבית".

למה לפנות מיטות? מה קורה?

בשבת ב-10 בבוקר מתחילה מלחמה! מהההה? תנסה להקשיב להוראות ברדיו! ואל תדבר על זה!

זה כנראה מסביר למה ניסים לא בא לבקר, למרות שהוא ברגילה

אימו אמרה לאמי, שבאו לקרוא לו חזרה לבסיס , ליד באר שבע, גדוד "שקד".

נקרא חזרה בטענה שלוחמי קומנדו מצרים חצו את התעלה.

שנתיים של שירות, ביר תמדאה - מזח ומוצבים אחרים. מספר פעמים עשינו פעילות מיוחדת, בשיתוף השייטת - הקומנדו, שדרשה ממני לעברת את שמי.

המפקדים, שאת שמותם שומר לעצמי, רמזו על הנחת צינור נפט שיגרום לבעירה של התעלה אם המצרים ינסו לחצות. היתה אש? מישהו החליט לא להדליק.

במוצאי כיפור כבר הייתי בדרכי לרפידים, בראשון בבוקר השליש אמר: "אין לך גדוד, לך לתא"גד".

הדבר הבא שנשאר בזיכרון זה שכל שם שאני רואה בבטן המטוס, בטיסה לצפון, פשוט מפרק אותי.

עשרות חברים, חברים קרובים, מפקדים ואנשי צוות שחייתי עמם שנתיים - או גונחים או שהשק סגור.

ביום הזכרון למלחמה לפני מספר שנים, מספר תושב מהגולן שלהם נאמר שההפצצות יתחילו לאחר הצוהריים.

מישהו יכול להסביר לי? אם כולם ידעו את השעה, אז למה עמוס בדש, טנקיסט, ויואל שליט, מכונאי (הדוד של גלעד), שניהם , החזירו נישמתם לבורא בגולן זכרונם לברכה, ולא איתנו היום?

למרות שידעו לא הזהירו אותם, ל מ ה ?

חמישים שנה מנסה לפתוח את ספר שמות הנופלים ועדיין, פוחדדדד.