שבוע שלישי למלחמה בסיני, ואנו לוחמי פלוגה מ' גדוד 195 בפיקודו של יוני הכהן ז"ל נמצאים כבר מצדה השני של תעלת סואץ ב"אפריקה", בהמתנה להמשך הפעילות של השמדת כוחות השריון והחי"ר המצרים.

שקט ושלווה מוחלטת של שעות הבוקר, הטנקים של הפלוגה בעמדות תצפית לצד המצרי, ובהמתנה הזאת פוקד המ"פ על 2 טנקים לרדת למדרון אחורי, ולבצע תיאום כוונות. ירדנו לעמדות אחוריות, לביצוע התיאום.

שמעון מורי ויעקב דולה הטענים ירדו מהטנקים וניגשו לקצה קנה התותח על מנת להניח שם את צלב החוטים.

אני עמדתי על צריח הטנק והמתנתי שיעקב דולה יסיים את פעילותו, ונוכל להמשיך בביצוע תיאום הכוונות בטנק.

לפתע, שריקה נוראית, קרובה בטירוף, ותכף אחריה פיצוץ עצום ומיד גם שמענו את צעקתו הנוראית של שמעון מורי שעמד במקום הפיצוץ, חטף את כולו ונהרג במקום.

אני, שעמדתי על הצריח הפלתי את עצמי לתוך הצריח ושנייה לאחר מכן נחת עליי וכמעט ריסק אותי יעקב דולה, כשהוא חיוור כולו ומבוהל מאוד מהאירוע. המתנו מספר שניות, ומשלא נחתו פגזים נוספים יצאנו מהצריח לנסות לעזור בטיפול הרפואי בשמעון מורי.

הרופא הגדודי הגיע מיד למקום וגם מסוק חילוץ הוזעק, אולם שמעון מורי נהרג ולא ניתן היה להצילו.

מיד לאחר הפגיעה בשמעון מורי שהייתה במרחק של מטרים ספורים מיעקב דולה, חל בו שינוי התנהגותי.

באותם ימי לחימה לא אני ולא איש מהסובבים אותנו בפלוגה שם לב לכך, אולם בדיעבד אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת כי יעקב דולה היה הלום קרב ברמות הגבוהות ביותר.

באפריל 2000 חנך אריק שרון את כותל שמות כל חללי השריון באתר שבלטרון, ותמונתו מתבונן בשמות הנופלים שעל גבי הכותל פורסמה בעמוד הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות".

מהתבוננות בתמונה נראה כאילו נקודת המבט של אריק שרון ממוקדת בשמו של שמעון מורי ז"ל.

התמונה הזאת בעיתון והזיכרונות מהפיצוץ שמעולם לא נשכחו גרמו ליעקב דולה זעזוע עמוק.

הוא היה משוכנע לחלוטין כי רגע לאחר הפיצוץ הוא היה יכול לרוץ ולהציל את שמעון מורי, ובמקום לעשות זאת, הוא קפץ לתוך צריח הטנק והציל את עצמו.

כל ההסברים שלי אליו שנמשכו ימים ולילות במשך חודשים רבים כי לא הייתה לו שום אפשרות מעשית להציל את שמעון מורי, לא הועילו. הוא לא היה מוכן להשתכנע, ולהסיר את העוול הזה מעליו.

כעבור שנתיים נוספות הוא לא היה מוכן לסבול זאת יותר והוא התאבד, כשעל גופו אין שום מסמכים מזהים, למעט מכתב עדות אופי שאני כתבתי לו לבקשתו במסגרת הטיפול שלא ניתן לו ע"י רשויות הבריאות הצבאיות והאזרחיות.

מבחינתנו, לוחמי פלוגה מ' בגדוד השריון 195 חטיבה 401 בפיקודו של עוזי לבצור, יעקב דולה הינו החלל האחרון של המלחמה גם אם זה קרה 30 שנה מאוחר יותר.