בגלל המלחמה המפתיעה לא היה זמן להצטייד במדים, היינו צריכים לרוץ אחרי משאית בשדה, ממנה זרקו את המכנסיים והחולצות אל הקרקע.

תוך כדי ריצה, הרמנו ומדדנו אותם. וכך התפטרתי ממכנסי ג'ינס וחולצת טי לטובת מדי צה"ל, והפכתי לחייל.

השתתפתי בקרבות שהכניסו אותנו לתוך סוריה, לבית ג'אן ולחאן ארנבה, בין היתר, וצפינו מלמעלה על פרברי דמשק.

בהיבט החיובי, היו תופעות בלתי נשכחות שצפיתי במלחמה הזאת.

זכינו ליחס חם ואוהד של הדרוזים ברמת הגולן, כאשר עברנו דרך מסעדה.

הם העמידו לרשותנו רכבים עמוסים בכל טוב לאורך הכביש הראשי - כריכים, עוגות, עוגיות וסוכריות, המיועדים לחיילים.

זאת ועוד, בשמחת תורה, בזמן שירד עלינו מטר של פגזים, הגיע לשטח אוטובוס ממנו ירדו חב"דניקים נושאים ספרי תורה, וגררו את החיילים בשטח לרקוד איתם.