N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אליהו משה

חיל השריון
חטיבה 179
קרבות הבלימה – נפח


הקצין אמר לנו "תסעו עד שתפגשו טנק בודד, למפקד הטנק קוראים צביקה".

הגענו למחנה פילון לקראת השעה 18:00 ביום הכיפורים לקחת את הטנקים.

הטנקים היו ערומים לגמרי, היינו צריכים לזווד ולחמש את הטנקים.

בסביבות השעה 22:00 יצאנו על שרשראות דרך גשר בנות יעקב. מאחר ויצאתי בלי פרטלסקוף (כוונת) תותחן, הגיע ג'יפ מהגדוד והעביר לי אותו. עשינו תיאום כוונות והגענו לאזור נפח.

בצומת נפח, פגש אותנו קצין ואמרנו לו שבאנו לעזור לצביקה.

הקצין אמר לנו לפנות ימינה לציר הנפט "תסעו עד שתפגשו טנק בודד, למפקד הטנק קוראים צביקה".

לקראת השעה 10 בבוקר הצטרף אליי לטנק סמח"ט 188, ישראלי דוד. מאחר והייתה לו תקלה בטנק, (הוא פיקד על הטנק), סגן יואב ברקאי מפקד הטנק הפך להיות הטען קשר. ואני, משה אליהו התותחן, ובני בראנס הנהג.

כך נלחמנו מול עשרות טנקים סוריים.

בשעת הצהריים, בערך בשעה 14:00, אזלה התחמושת ונשאר לנו פגז אחרון בסדאן.

ביקשתי מישראלי אישור לירות על הטנק הסורי שהיה 300 מטר מאיתנו, אך ישראלי אמר לי "המתן רגע, אני רוצה לשנות עמדה".

בדיוק באותו רגע הטנק שלנו חטף פגז מסוג חש מטנק סורי T62.

ישראלי דוד הסמח"ט וסגן יואב ברקאי נהרגו במקום, אני ובני קפצנו מהטנק והתחבאנו בבור שהיה בשטח.

אני חטפתי שריטות קלות, ובני יצא ללא פגע.

לקראת השעה 17:00, סימנו לטנק שלנו שחלף במקום והוא חילץ אותנו. למחורת עלינו על טנק אחר והמשכנו בלחימה.