ביום הכיפורים שרתתי כבוחן תחמושת.

נשארתי כתורן מרכזיה. הוכרזה כוננות ג.

בערב התחלתי לקבל בקשות דחופות בטלפרינטר (סוג של קבלת דיווח בהדפסה) מכל יחידות צה"ל, להכין תחמושת מכל הסוגים.

בלי סוף מיד החלו להגיע משאיות להעמסת תחמושת. נוצרה שיירה באורך של כמה קילומטרים לתחילת ההעמסה מכל המחסנים.

הזעקתי את כל הפיקוד וכל עובדי המחסנים והמלגזות, ועבדנו יום ולילה בשבוע הראשון עד שאזלה כמעט התחמושת מכל המחסנים.

בהמשך, נשלחתי לסיני לאסוף תחמושת מהשטח שהושארה שם על ידי כוחותינו.

הרגשתי את גודל האחריות עליי, כאשר הייתי בעצם הראשון שקיבל את הדיווח הראשון והפעיל את כל המערך בתחילה.