הייתי נגדית בקבע, בת 23, בשלישות הראשית.

ביום כיפור הייתי בבית הוריי בפרדס חנה. אני שומעת לעת צוהריים רכבים נוסעים בכביש. משונה.

פותחת רדיו ושומעת הקראת סיסמאות לגיוס המוני. אני יוצאת במיידי בטרמפים לשלישות הראשית, ומשובצת במדור נפגעים של צה"ל בחוליית האיתור. איתי עוד שתי חיילות בחובה.

אנחנו עובדות במשמרות מ-20:00 עד 8:00, ומתחלפות מ- 20:00 עד 08:00.

אנחנו מקבלות את רשימות הנפגעים ותפקידנו לאתר את כתובות החיילים, ולהעביר את פרטיהם במהירות לקציני הערים.

אנחנו מקבלות את פרטי החברים שנפגעו מביה"ס, מהתיכון ומהתנועה, ועלינו מוטלת המשימה הקשה להעביר להורים את המידע הקשה והכואב.

המוני רגעי שבירה ובכי. וזו המשימה מתחילת מלחמת יום הכיפורים עד חודש מרץ 1974.