במלחמת יום הכיפורים הייתי בכיתה א. אני זוכר את היציאה הבהולה מבית הכנסת, כשאני שואל את אבא: "למה יש מכוניות?"

אבא אמר: "משהו לא טוב קרה. נלך מהר הביתה".

אבא פתח את מקלט הרדיו והשמיעו את הסיסמה שבעקבותיה הוא יצא לשירות מילואים בחיל התובלה.

אני זוכר את היום בו פתחתי את דלת בית מגורינו, למשמע צלצול בדלת. היו שם דודתי, בתה וכלתה. אמי היתה בבית ואבי היה בשירות מילואים. הם באו לבשר לנו שהדוד שלי, האח הצעיר של אבי, נהרג במלחמת יום הכיפורים.

אמי אמרה לי לגשת לחדר, ומהסלון בקעו קולות בכי.

כשהן הלכו, סיפרה אמי שהדוד רובקה נהרג.

שנים בתור ילד שנאתי לשיר את השיר "שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת". מאז השתנו הדברים ואני שמח וגאה לשיר את השיר לזכרו.

יהי זיכרו ברוך!