N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אורי אורן

חיל הרגלים
חטיבה 1 (גולני)

שמי אורי אורן, מ״מ תול״ר ביום כיפור.

בבוקרו של יום ראשון, 7.10.73, עלינו שתי פלוגות מסייעת וג׳ מגדוד 51 לכיוון נפח בפיקוד הסמג״ד.

בנפח קיבלנו משימה מסא״ל רובקה אליעזר ז״ל, סמח״ט גולני, לחלץ גדוד תותחנים מתנייעים 405 בפיקוד אריה מזרחי ואורי מנוס סגנו.

התחלנו נסיעה על ציר הנפט מנפח לכיוון דרום לאחר כ - 3 ק״מ ניתקלנו ממזרח לציר בטנקי אויב.

הסתובבנו וירדנו לכיוון הפטיחה דרך בית המכס העליון, והתחלנו לעלות בשעה 12:00 במעלה גמלא. הובלתי את הכוח עם ארבעת הג’יפים.

עלינו במעלה והתקדמנו תוך כדי חיפוי אחד על השני לפי התרגולת באימונים.

כאשר הגענו לשפת המצוק לאיזור הישורת ברמה, השיירה נעצרה וקיבלתי פקודה מהסמג״ד לתפוס את תא השטח הבא.

התקדמתי עם מחלקת התול״ר כאשר שני ג’יפים בחיפוי ושני ג’יפים מתקדמים לכיוון מזרח, דיווחתי על כלים כבדים הנעים על הציר מולי.

במחצית הדרך, ב-13:20, הגיען מולנו מספר כלים מגדוד 405 בפיקוד אורי מנוס ויוסי קורן ועליהם לוחמים פצועים והרוגים שנסוגו מהרמה לאחר שעמדותיהם נשטפו על ידי שריון סורי.

הם סימנו לנו להסתובב ולחזור חזרה, כי טנקים סורים דולקים בעקבותיהם.

לא שמעתי לעצתם, והמשכתי קדימה, מזרחה.

חתרתי למגע עם טנקי האויב. לפי התרגולת השארתי שני ג’יפים בפיקוד סמל המחלקה דוד ברטל והגור שלו בפיקוד עוזי מילמן בחיפוי.

המשכתי להתקדם, כעבור 1.5 ק״מ נוספים עלו מולנו במרחק של 200 מטר ארבעה טנקים סורים מחטיבה 47.

עם ההיתקלות, הכוח שנשאר מאחור עם ‏הסמג״ד התקפל וירד במעלה גמלא לכיוון הכנרת.

בירידה פגש את טנקי השרמן מגדוד 95 וליד גשר אריק נפגש עם טנקי השוט בפיקוד המג״ד יואב וספי ז״ל והמ״פ אברהם סלע.

לאור העובדה שלא הייתה ברירה שברתי ימינה מהציר, ונכנסתי אחרי גל אבנים, הג’יפ השני בפיקוד פרטוש שלומי ז״ל ביצע תפנית דומה, ונעמד מימיני, כשלא היו לו קו אש ועמדת ירי.

מאחר שלא הייתה לנו אפשרות לצודד או לשפר עמדה, ג׳אנו התותחן ביצע ירי בכינון ישיר מעל מנוע הג’יפ על הטנק הצפוני מבין הארבעה.

הפגז פגע באיזור הזחל, ולא התפוצץ בגלל הטווח הקצר לטנק, פגז התול״ר נדרך רק אחרי מעוף של 300 מטר.

הטנק שנפגע הושבת ולא יכל לנוע, אך מבחינת ייצור אש ירה גם נק״ל וגם פגזים. הכוח של הסמל - גבאי צדוק, ירה שני פגזים על הטנקים האחרים שפגעו לפני הטנקים.

בשלב זה קראתי לסמג״ד בתקווה לקבל סיוע ולא נעניתי. נשארנו בודדים במערכה.

החלטתי לבצע נסיגה, ובחסות רימוני ונרות עשן חברתי לשני הג’יפים ויחד תפסנו עמדות על שפת המצוק לכיוון מזרח.

המתנתי עד להגעת טנקי השוט בשעה 15:00 מגדוד 39, עליתי לטנק של וספי ודיווחתי לו על האויב. בנקודה זו עצרנו את הסורים.