שישה באוקטובר שלי.

6 באוקטובר, בשנתי ה-22, עם שש חברות מהתיכון, צמות ומעשנות ביער בן שמן.

מסוק נוחת. מדלתו יוצא טייס יפה תואר.

ביער הקסום הזה - מי תתאהב בו ראשונה? ביקשנו אש, הוא שתק.

יצאנו לכביש הסואן, צו 8, אמרו: "מלחמה! לכו הבייתה", טליתות מסתחררות בלובנן. בתי הכנסת פתחו שערים, השופר לא הספיק נעילה, חובשי כיפות צמאים מצום, נחפזים ורצים אל גדודיהם.

אבא אומר: "מה זה? קרב בלימה? בטח עוד מעט יבוא הניצחון".

אמא אומרת: "קחי סוודר- יהיה לך קר בדרך".

אמא דוחפת לשבור את הצום, אני נוסעת בטרמפים, כולם עוצרים.

מגיעה לבור בקריה, הצפנים כבר שם, יש מלחמה. מברקים להצפנה, סודי ביותר לפיענוח, להחזיר מוצפן בהול, להריץ סרטי טלפרינטר צהובים המסתלסלים ומתגלגלים על הרצפה.

הרמטכ"ל רוצה, אלוף הפיקוד רותח, הרוה"ם מופתעת, והשר משתולל.

סדינים משוגרים, סד"כים נפרשים, וחדר הכ"ס מפמפם את המלחמה.

אחמ"ש יפה תואר מקבל את פניי, על המקום אני מתאהבת בו. על המקום מתאהבות בו כולן.

ואיך תהיה המלחמה בזמן אהבה?

17 ספט' 21