בה״ד 6 צריפין, אוקטובר 1973, בסיס תחזוקה.

אין יציאה הביתה ביום שישי למרות שהבסיס פתוח, ואף אחד אינו מבין למה.

בבוקר שבת, ה-6 באוקטובר הגיעו משאיות ולקחו אותנו ללשכות קישור לעזור בגיוס מילואים.

זו היתה הפעם הראשונה והיחידה בה נסעתי ביום כיפור.

בן זוגי היה קצין בתותחנים והוקפץ לגבול סוריה.

טראומה אדירה לחיילים/חיילות בני 19-20. לאחר המלחמה היה בבסיס מסדר, וחיילים קיבלו קיצור פז״מ והועלו בדרגה,בינהם גם אני.

הועליתי מטר״ש לרב״ט וכן קיבלנו אות מלחמת יום כיפור ששמורה איתי עד היום.