התגייסתי למילואים למוצב בודפשט בערב ראש השנה, ל״קייטנה״ על תעלת סואץ ל-24 ימים.

במשך כל ימי המילואים לפני יום כיפור התרענו למודיעין החטיבה שאנחנו רואים עשרות טנקים מוסווים. נאמר לנו שזה ידוע וזה תרגיל צבאי של הצבא המצרי.

ערב כיפור תוך כדי פתיחת הציר, ראינו מאות עקבות של נעלי קומנדו וקיבלנו תשובה מהפיקוד שאלה עקבות מטיילים.

ביום כיפור בשעות הבוקר קיבלנו התראה על יום קרב בשעה 18:00.

בשעה 13:55 ראינו ארבעה מטוסי אויב שהפציצו את המוצב.

תוך כדי כך התחילו הפגזות כבדות מפורט סעיד. כל החיילים נכנסו לבונקר למעט מוטי אשכנזי,מפקד המוצב ואנוכי (הקשר) .

אנחנו נכנסנו לעמדת הפריסקופ.

יצאנו לעמדה הקדמית המערבית וראינו שורה ענקית של טנקים, משאיות, חיל רגלים מצריים מנסים לעלות עלינו.

בשלב זה הצליחו להיכנס לעמדות המיועדות שני טנקים שלנו מהצד המזרחי והצליחו לעצור את שורת הטנקים של האויב.

המוצב נמצא בין הים התיכון לביצות, ולכן האויב לא יכל להמשיך קדימה. מסתבר שהעקבות שראינו היו חיילים מצרים שחסמו את הכניסה למוצב בצד המזרחי.

נלחמנו נגדם וחסמנו את ניסיונותיהם לכבוש את המוצב מספר פעמים.

החזקנו מעמד עד יום חמישי בלילה, כשכוחות סדירים מנחל מוצנח חברו אלינו והחליפו אותנו.

התפנינו לחטיבה ומשם החזקנו קו בבקעת הירדן לחמישה חודשים נוספים.

פנג, הכלב של מוטי אשכנזי היה איתנו והיה שומע את יציאות הפגזים והרבה לפנינו והיה רץ לעמדת הפריסקופ ומתחבא. ולי הייתה משרוקית כדי להזהיר את כולם להיכנס לבונקר.

ביום השלישי מוטי עשה מסדר גילוח וצחצוח והלכנו להכין ארוחה.

חילקנו את כל המוצרים שהיו בשקם לכולם והכנו ארוחה - צ’יפס עם מה שנשאר במטבח.

עבר פייפר שלנו וזרק לנו עיתונים וסיגריות.