כשהמלחמה פרצה, אני הייתי סטודנט חוץ, לא ישראלי, בארץ ולא יכולתי להישאר ללא מעש, תועה ברחובות ירושלים.

החלטנו חבר ואני לעזוב את העיר הקדושה ותפוס טרמפים לכיוון ים המלח. המטרה שלנו הייתה לעצור בקיבוצים בדרך ולהתנדב בהם.

אף אחד לא קיבל אותנו.

הגענו ליקום וגם שם סירבו לקבל אותנו ואמרו לנו לחצות את כביש החוף ולעבור לקיבוץ געש. שם קיבלו אותנו ולקחו אותנו למטבח, לשטוף הר של סירים ומחבתות.

געש הפך לנקודת המפגש של כל המתנדבים הסקנדינביים, כדי שבמקרה של סכנה אמיתית יוכלו לפנות אותם מישראל.

תארו לכם - כך ביליתי את המלחמה, עד ינואר 74', יחד עם עשרות בנות בלונדיניות.

זה היה הזיכרון שלי ממלחמת יום הכיפורים.

המקור באנגלית:

When the war burst out the non Israeli student I was could not stay unoccupied wandering in the streets of Jerusalem so we decided a friend and I to leave the holy city hitchhiking towards the sea with the aim of stopping at kibbutzim on the way and to volunteer .

No-one accepted . Arriving at Yakum they also refused and told us to cross the coastal road heading to kibbutz Gnash . There we were accepted and they took us to the kitchen to wash a mountain of pots and pans . Gaash had become the meeting point of all Scandinavian volunteers so that in case of real danger they all could be evacuated from Israel . Now imagine I have spent the war until January 74 n the middle of dozens of blonde girls . That was my Kippur war recollection ....