"במרחק של פחות משני מטר זיהינו שמדובר בשלושה חיילים סורים הכורעים על ברכיהם..."

לאחר שנכבשה המובלעת הסורית התבקשה חטיבת גולני "להחזיק קו", כי עיקר הקרבות התנהלו באיזור התעלה בסיני.

בזמן זה , כל לילה, חיילי סיירת גולני היו נכנסים מעבר לקווי הסורים ומחפשים מטרות כגון חניוני טנקים להוריד עליהם ארטילריה.

באחד הלילות, לאחר ביצוע המטלה, כאשר אנו בדרכנו חזרה לשטחנו בין כפרים נטושים, בתוך המובלעת הסורית - החוד של הכוח מזהה תנועה חשודה.

מיד עצרנו בשקט וירדנו במקום.

כיוון שזה היה לילה חשוך מאוד, נתבקש החייל שהחזיק את מכשיר ה SLS (מכשיר לראיית לילה. מוגבל מאד ביכולתו ביחס לאמצעים הקיימים היום) לזהות את הדמויות.

הוא זיהה שמדובר במשפחה כפרית - אבא, אמא וילד. זה נשמע לגמרי הגיוני. הרי מדובר באיזור של כפרים נטושים ובהחלט תנועה של אזרחים אפשרית בשעות הלילה.

מפקד הכוח פקד עלי ללכת להביא אותם. "בסך הכל האזרחים".

מתוך זהירות לקחתי עימי עוד שני חיילים, והתקדמנו אליהם בזהירות ודריכות. במרחק של פחות משני מטר זיהינו שמדובר בשלושה חיילים סורים הכורעים על ברכיהם.

היתה כמובן תדהמה גדולה מצידנו ומצידם.

התעשתי ראשון ואמרתי להם בעברית "תורידו את הנשק" בליווי תנועה ברורה מה נדרש מהם לעשות.

הם נכנעו מיד.

בתחקור מיידי הבנו שמדובר בחוליית חיילי קומנדו שהיו בדרכם לכוחותינו כדי לעשות לנו את אותה פעולת זיהוי והורדה של אש ארטילרית על כוחותינו.

הם גם ציינו שישנה עוד חוליה במרחק של כ-100-200 מטר מהם.

דרשנו שיצעקו להם שייכנעו. בתגובה נורתה עלינו אש. הסתערנו מיידית וחיסלנו את החולייה.

המסקנה שלי מאז שאפשר בעשר דקות גם לקחת שבויים וגם להרוג את מי שיורה עליך.

הכל לפי העניין המלחמתי, בשיקול דעת קרבי ולא התנהלות לפי רגשות כלפי האוייב.