N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

יעקב בז'ה דביר

חיל הרגלים
חטיבה 1 (גולני)
קרבות הבלימה – עמק הבכא

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים שימשתי כמד''ר בה''ד 3 ( מדריך ראשי בבית הספר לחי''ר).

במלחמת ההתשה נפצעתי בשנת 1969 בשטח ירדן , ולאחר מספר ניתוחים חזרתי לפעילות. ביצעתי מספר תפקידים בגולני, יצאתי ללימודים אקדמאים ולבסוף שובצתי בתפקיד שהזכרתי.

בבסיס האימונים שנמצא ליד שכם (מחנה חורון), עסקנו בגיוס אנשי יחידות המיל' ובהכנתם למלחמה. כאשר הסתיים התהליך ביקשתי ממפקד הבסיס אל''מ יהודה גולן - לעזוב הבסיס ולהצטרף לכוחות גולני שנלחמו בצפון. האישור ניתן, ובצאת יום הכיפורים נסעתי לצפון.

בהגיעי לחורשות האקליפטוסים שליד ראש פינה פגשתי את גדוד 12 ואת המג''ד יענקל'ה, עימו הייתי מיודד. ביקשתי להצטרף לגדוד כלוחם. הוא אישר זאת.

לגדוד היו 5-6 זחל''מים ואני עליתי על זחל''ם המג''ד. בשעת הבוקר נתקבלה פקודה לעלות לרמת הגולן בדחיפות, הסורים תקפו לכל רוחב הגיזרה.

היה חשש שיתקפו את תל אביטל, והגדוד היה צריך לעלות ולהגן עליו. הגענו לתל ונערכנו להגנה עליו, הסורים תקפו את התל בארטילריה ובמטוסים בשעות הלילה ולמחרת בבוקר. בשעת בוקר נתקבלה הוראה לעלות מיד לחרמון, בשל תקיפת וכיבוש מוצבי החרמון ע''י הסורים.

הגענו לחרמון, הקרב היה בעיצומו.

עשרות פצועים והרוגים ירדו מן ההר. נערכנו להצטרף ללחימה, אולם בשל מספר רב של נפגעים החליט המח''ט אמיר דרורי לעצור את ההתקפה והורה לגדוד 12 להגיע במהירות לצומת בוקעתא (שם, בהתקפה של חטיבה סורית הושמדה סיירת חטיבה 7).

דהרנו לצומת, חצינו את הכפר בוקעתא לכיוון מזרח, לכיוון מוצב החרמונית. מזרחית לכפר ומדרום לדרך נפרסה לנגד עינינו בקעה מלאה בחיילים סורים (מאות חיילים), שהתקדמו דרומה לכיווננו.

יענקל'ה הורה לגדוד להסתער לכיוון הסורים, אולם מאחר שכל הבקעה הייתה מעובדת וחרושה הזחל''מים נתקעו והתקדמו בקושי רב.

תוך זמן קצר נורו לעברנו פצצות אר פי.ג'י ושלושה מן הזחל''מים נפגעו. כתוצאה מכך נהרג מפ' , זחל''מ המג''ד נפגע. המג''ד, המקלען והמקל''פיסט נפגעו קשה. רוב החיילים בזחל''מ נפגעו בצורה קלה יותר. התקפת הגדוד נעצרה.

החל פינוי הנפגעים וכל הגדוד פונה עם הזחל''מים לכיוון צומת בוקעתא, שם היה פרוס התאג''ד.

הפינוי בוצע בחיפוי שלי ושל לוחם נוסף , תפסנו עמדות וירינו על הסורים, עשרות מתוכם נהרגו ונפצעו וההתקפה שלהם נעצרה.

לאחר זמן הגיע נגמ''ש של סיירת חטיבה7, הוא היה ריק, ואסף את שנינו לצומת בוקעתא. כאשר הגעתי הורה לי המח''ט אמיר לחזור לבקעה ולעצור מתקפה מחודשת של הסורים.

לקחתי שני זחל''מים , תפסנו עמדות, ירינו ועצרנו סופית את ההתקפה, מאות סורים נפגעו.