חזרה
כוכי גדרון
הייתי בכיתה יב, וסונפתי מיד לחדר מיון צבאי בתל השומר.
צעירה בת 17, שקיבלה תפקיד ללכת עם הרופא ולרשום את אופי הפציעה של החייל ואת חומרתה.
השעות הכי נוראיות בחיי.
בלי הבלגן, אף אחד לא חשב איך נערה בת 17 תוכל לעמוד במראות הזוועה.
נכון, הייתי חלק מצבא העזר. ימים ארוכים לאחר מכן, חזרו אליי בלילות מראות הזוועה. אבל הרגשתי שהייתי לעזר במקום שהרבה אחיות נלקחחו לעזרה בחזית
מצאתם טעות? כתבו לנו