מחנה יפתח.

המחנה, לא מוכר, היה כמרקחה. חיילים נעו ממקום למקום, לאף אחד לא היה ברור מה לעשות.

בין הסככות פגשתי את טיקטין, הכרתיו מימי מילואים בצאלים. הצטרפתי כתותחן.

זיוודנו חלקית, ללא אוכל וכך עלינו דרך ראש פינה על זחלים לרמת-הגולן דרך ראש פינה.

קיבוץ גדות, קיבלנו תפוחים.

בהגיענו לגשר בנות יעקב אני עם הראש בחוץ יחד עם טיקטין, והתגלה לנו כי משני צידי הגשר מחוברים חומרי נפץ . המחשבה שעברה בראשי: אבוי אם לא נצליח להדוף את האויב. אנו נתקעים ברמה ומי יודע מה יהיה גורלנו.

העלייה לרמה הייתה מלווה במחזות של טנקים פגועים, אש , עשן , רעש פגזים וחיילים פצועים הנעים לכוון התאג"ד .

בדרך ראינו את רפול מורה לא לעצור ולא לאסוף פצועים. תיאום כוונות עשיתי לא במדויק במעלה הדרך, קווי האלפיות וכוונת התותחן לא היו מוארות.

טיקטין נתן לי פנס קטן דמוי עט, וכך הארתי את כוונת התותחן.

ביום א' נענו על ציר הנפט אך לא נתקלנו בכוח אויב. לילה, חניון ליד נפח.

ביום שני עם שחר נענו לעבר המחצבה ושם נגלה לעינינו כוח אויב עצום ורב.

התחלנו בירי, ופגענו במספר טנקי אויב .במהלך הקרב, נפגענו פגיעה לא ישירה שגרמה נזק בצריח והעיפה את כסא המפקד.

טיקטין - האם נפגעת?

עניתי – שריטה ליד העין.

ביקשתי מהטען שיטעין ברצף. בלחימה, מחפש שלא יפתיעו אותנו מצודד צריח. טיקטין בקשר , קיבלנו הוראה לחלץ כוח. אני משיב "אתה תדאג לנהג, אני אצודד צריח שלא יפתיעו אותנו".

ירדנו לתעלה לחלץ. טיקטין אומר בקשר: "סיימנו את החילוץ", ומיד נפגענו פגיעה ישירה. אני מרגיש שאני עף השמימה. באופן אינסטינקטיבי –משכתי עצמי החוצה, לא ראיתי דבר.

יקטין נפל לתוך סל התרמילים, כך פינה לי את היציאה.

שתי רגליי נפגעו ולכן שמתי את גופי על הצריח והתגלגלתי לקרקע, בעוד הטנק ממשיך בנסיעה כשהוא בוער.

הנהג דוד מזרחי ז"ל נהרג, טיקטין והטען הרשקוש. נכוו, קפצו מהטנק ורצו רגלית לעבר מחסה ופונו ע"י רכב פרטי אזרחי.

שכבתי על הגב ובחנתי את מצבי: רגל שמאל מרוסקת, רגל ימין עם פצל מתכת. הגב, הברך, הפנים והידיים נכוו. אוברול קרוע בחלקו. קראתי לעזרה.

צוות טנק שהיה לידי השקה אותי במים, גי'פ שנקלע לשטח תחת אש פינה אותי, וכך אמרתי שעל אחד הטנקים הפגועים יש אלונקה.

הניחו אותי על מכסה המנוע, ונסענו לכוון התאג"ד. הוסקתי לבי"ח פוריה, לאחר מספר ימים הועברתי לבי"ח רמב"ם.

השתחררתי בחודש יולי 1974, נעזר בקביים ומגיע לביקורות תכופות בבית החולים.