עלינו לארץ ממרוקו באוקטובר 67, כך שזו היתה המלחמה הראשונה בארץ.

זה היה יום הכיפורים. אמא שלי היתה בבית הכנסת ואני, שהייתי בבית לבד.

צמה. קוראת ספר, להעביר את הזמן, עד לצאת הצום.

שמעתי אזעקות, אבל לא יחסתי לזה חשיבות. המשכתי לקרוא ולישון.

ואז לקראת צאת הצום, יצאתי לבית הכנסת וראיתי הרבה רכבים נוסעים, רכבים צבאיים.

הבנתי שקורה משהו.

מחוץ לבית הכנסת התאספו אנשים שדיברו על פריצת המלחמה.

חזרנו הביתה, והלכנו לשכנים. איתם ישבנו וראינו שידורים בטלוויזיה.

היה מפחיד.

אבא שלי נפטר במרוקו וקבור שם.