באוקטובר 1973 הייתי נער בן 15, וכבר למחרת התחלתי להתנדב בבוקר באריזת מנות בבית השוטר בתל אביב ובמילוי שקי חול.

בצוהריים עברתי ביחד עם עוד שתי נערות בבתים ואספנו כסף וספרים עבור הפצועים.

בכסף הזה, קנינו מכשירי רדיו ונסענו לביתי החולים איכילוב והדסה בתל אביב וחילקנו אותם לפצועים.

בערב היינו מסתובבים עם אנשי הג"א וצובעים בכחול פנסים של רכבים.

אני זוכר את ההלם והפחד שהייה בפרוץ המלחמה ואת רוח ההתנדבות של הנוער בתל אביב, ואת הנתינה והתרומה של כלל הציבור בעורף.