שירות במחנה ג'ידי בסיני, 20 יום לפני השחרור מהצבא (סדיר).

ב 5.10.1953 הודיעו על התרעה שהמצרים מרכזים הרבה כוחות לאורך גדוד תעלת סואץ, ולא ידעו האם מדובר בתרגיל צבאי או שמה עומדים לפתוח במלחמה.

הייתי בשירות הסדיר כנשק גדודי, של גדוד 601 הנדסה קרבית (במסגרת תפקידי הכרתי היטב את כל המוצבים בתעלה, את קו בר לב, החווה הסינית והבסיסים השונים לאורך כל גדות התעלה).

בעקבות ההודעה, החלו החיילים לבוא ולהוציא נשק, מקלעים וזיווד מהנשקייה. כל זה התרחש גם במהלך כניסת חג יום הכיפורים.

ב 6.10.1953 בשעה 14:00 שמעו הדי ירי ופיצוצים מכיוון התעלה, חלפו מעלינו שני מטוסים מצריים ולא היה ידוע לנו מה קרה לאותם המטוסים (האם הורידו אותם, או הצליחו להפציץ).

6 שעות לאחר פרוץ המלחמה, בשעה 20:00, הגיע טנק משדי הקרב שנפגע כתוצאה מ RPG, נכנס למחנה ונעצר ליד הבונקר.

אני ועוד שניים מחבריי חילצנו את הטנקיסטים הפצועים והרוג אחד, והכנסנו אותם לתוך הבונקר.

בהמשך הלחימה חלפו מעלינו טילים לכיוון רפידים או לאזור רפידים.

באחד הלילות, הגיעו 2 מסוקי קרב של צה"ל אשר טסו בגובה נמוך מעל המחנה והדיונות של רכס אום חשיבה, האירו את השטח בכדי לנחות ולחלץ פצועים ולאחר מכן טסו להר של אום חשיבה.

היו 2 מטוסים שטסו מעל הר אום חשיבה (בסיס מודיעין).

המצרים ירו לכיוון המטוסים, ובנקודה באוויר למעלה ראינו פטריה של הטילים וחשבנו שהמטוסים נפגעו - אך מסתבר שהם הצליחו להתחמק ולחזור מספר פעמים, וזאת בכדי למשוך אש מכיוון התעלה (עשו תרגיל בכדי לבזבז להם תחמושת או שתוך כדי שירו על המטוסים צוות אחר ייפגע בהם).

בזמן שהותי בג'ידי, הייתי סמל תורן באותו היום שהמוצב מזח נפל בשבי והאזנתי לכל השיחות בקשר על נפילת חיילי המוצב (שוחחו עם הרמטכ"ל והגנרלים השונים).

באחד הימים עברנו את גדות התעלה למצרים, והגענו לצומת כביש קהיר, סואץ פאיד, כ-3 ק"מ מה-101 (ששם התרחשו שיחות השלום עם מצרים לאחר המלחמה), ושם התמקמנו.

לאחר תקופה מסוימת נשלחתי לגזרה שסודנים היו בה מכיוון שדה התעופה פאיד ובדרך לשם מצד שמאל במדבר ראינו בית קברות, ושהגענו אליו ראינו כי מדובר בבית קברות יהודי עם מצבות מגן דוד, ומשם המשכנו לגזרה של הסודנים.

בנוסף, היו מספר הרוגים מהיחידה. באחד הימים הגיע אוטובוס לאסוף את כל מעוכבי השחרור, הודיעו לנו שאנחנו הולכים להיות טנקיסטים ולהחליף את גדוד ברק שהושמד במלחמה.

כשהגענו לתל השומר כל אחד התמיין ליחידה אחרת, ואני הוספחתי לחיל הקשר.

התחושות: עצב ומועקה בלב עד היום הזה