הייתי אחראי על הגיוס של חטיבת הצנחנים בבאר שבע.

בבוקר י"א בתשרי ירדנו לרפידים שבסיני.

בעיצומו של חג הסוכות אמרו לנו שחטיבת קומנדו מצרית מגיעה עם 10 מסוקים לאזור המיתלה. נערכנו לקרב איתם, אבל בשטח ראינו שטילי הוק הורידו 9 מהם.

מפקד המסוק העשירי הורה לכל החיילים לקפוץ החוצה, הטייס ברח וחזר למצרים. אנחנו מצאנו את כולם הרוגים בשטח.

אח"כ קיבלנו פקודה לרדת לכיוון התעלה. המג"ד שלנו צביקי מעין חרוד, קיבל פקודה מגורודיש: "צביקי, קח את הגדוד ולך 'נפנף' את המצרים מהחווה הסינית".

צביקי ביקש תצ"א, אבל לא קיבל. למחרת בערב שוב הגיע צביקי לגורודיש, ושוב קיבל פקודה ל'נפנף' את המצרים מהחווה הסינית.

פקודה זו פקודה ומג"ד לא מסרב לאלוף, אבל באותו רגע הגיע אריק שרון והודיע לגורודיש שהוא מספח את הגדוד של צביקי אליו, למבצע חציית תעלת סואץ.

אנחנו הסתפחנו לאוגדה של אריק שרון. הפלוגה המסייעת של הגדוד שלנו, עברה עם סירות גומי לצד השני של התעלה ופתחה ראש גשר. הגדוד שלנו חצה את התעלה ונע צפונה. קראנו לשטח ויאטנם, כי הכל נהיה מלא צמחיה ועצי פרי.

לא אשכח כיצד התמקמנו בקרחת היער ופתאום המצרים החלו לירות עלינו וכולם נשכבו.

המ"פ שלנו, נחשון ישראלי, אחד המפקדים הטובים של צה"ל, נעמד בלי פחד, אף שהיה גבוה מאוד, והתחיל לחלק פקודות לאנשים לאן לירות. זה היה מחזה שאי אפשר לשכוח, הוא גילה מנהיגות למופת.

המצרים חוסלו.

הגדוד שלנו קיבל פקודה לפנות דרומה לכיוון העיר סואץ, במטרה לכבוש אותה. זה היה בשמחת תורה. בדרכנו ראינו לאורך הדרך כלי רכב שרופים של הצבא המצרי שחיל האוויר שלנו השמיד.

באמצע הדרך, עברה משאית ובה חברי יואל בן נון. עצרנו ועשינו תפילה מזורזת של שמחת תורה על המשאית.

הגענו לעיר סואץ בלילה, רוב המצרים שהיו שם ברחו. למחרת בבוקר התחלנו לטהר את הצד המערבי של העיר באזור המפעלים, שם היו בתי זיקוק ומפעלי מתכת.

מזרחה לאזור התעשייה עמדו שיכונים: שורות בתים בני ארבע קומות, התחלנו לטהר את הבתים מהמצרים שהיו שם.

תוך כדי טיהור הבתים הודיעו לנו שיש הפסקת אש וכח האו"ם מגיע. הגיעה פלוגה מפינלנד, שהתמקמה על שפת הים. המ"פ נחשון שלח אותי אליהם.

הגעתי ואמרתי למ"פ שלהם שכדאי להקים קו הפרדה ביננו לבין המצרים. הראיתי לו את תצלום האוויר של העיר שהיה ברשותי, והצעתי שהשדרה הרחבה שיוצאת מהים צפונה תהיה קו הגבול בינו לבין המצרים, וכח האו"ם ישב באמצע באזור השדרה. בלילות ישנו עם בגדים ונעליים.

כל יום היינו ממלאים שקי חול לעמדות שלנו וכותבים גלויות מצוירות לילדים. בכל ליל שבת הייתי עושה קידוש, חברים אפו חלות, שרנו זמירות.

אחרי פורים חזרנו הביתה.