הייתי מילואימניק טרי, כ-3 חודשים לאחר שחרור מסדיר.

בסדיר שמשתי כחובש בחטיבה 500.

גויסתי כמו כולם לתאג"ד באוגדת דן לנר. צוותנו שני תאג"דים יחד לנהל קבלת נפגעים בצמת עין זיוון.

שם, שהינו משך כל הלחימה של בלימת התקפת הסורים.

בהמשך עם הפריצה לסוריה נענו לטראנגיה ובהמשך לחאן ארנבה בצומת. בסיום, פרסנו במשתלת קונטרה.

בחלק מהמקומות היינו תחת הפגזות ונאלצנו לתפקד תחת אש או להתקפל ולשנות מיקום.

פצועים והרוגים הגיעו אלינו מכל הגזרות.

מאצלינו יכולנו להנחית מסוקים להמשך טיפול דחוף, ולהעמיס פצועים על אמבולנסים לרוב לבית החולים צפת.

הזיכרון הטשטש ונישכח לארועים ספציפיים.

פעלנו וטיפלנו ללא הפסקה ביעילות כאוטומטים ללא רגשות למרות השמועות וסיפורים קורעי לב.