אלי מדר
יום העצמאות 25 למדינת ישראל, כמה גאווה לפלוגה ח' בגדוד 184.
אהבנו בעיקר את אימוני הלילה בהם עצרנו המון, וכך התאפשר לאזרחים לפנק את לוחמי הפלוגה. חזרנו לסיני לגזרה המרכזית, לתעוז "הברגה".
בסך הכל פלוגה מגובשת.
כל אחד בתורו הכין אוכל, לפעמים לקול צחוקנו על האיכות של "הטבח'..זכרנות נעימים מהבונקר: היו תקליטים של "סגול ככה" ואותם ניגנו 24/7.
סיורי בוקר היו לי זמן נהדר לראות נופים שאיני רגיל להם וחיכיתי להם בקוצר רוח.
חזרתי עם המון חוויות מחופשת ראש השנה, ולמחרת החליטו על כוננות ג'. רובנו בתחילה לא התייחסנו ברצינות, עד שהעניינים הפכו לרציניים מאוד.
בשבת בבוקר, אנחנו מכונסים בחדר אוכל והמ"פ שלנו רס"ן אליעזר כספי הבהיר שבערב תיפתח אש!!!
שבת, באחת וחצי לערך, כל הפלוגה יצאה לחניון יום ושם היינו תחת רשתות הסוואה עד לשעה עשרה לשתיים - אז החלה ההפגזה ויצאנו לקרבות.
אין יום שאיני משחזר בראש קרבות קשים במשך שלושה שבועות, ובעיקר זוכר בכל יום את חברינו לנשק שנשארו בני 20 בחולות סיני.
אנחנו מתקרבים לגיל 69, אך המראות חיות בתוכנו יום יום. נזכור את חבירנו עד בוא יומנו.