"מישהו נפגע?" חטפנו טיל בנגמ"ש במלחמת יום כיפור.

השנה – 1973, הלילה האחרון לפני הפסקת האש.

אנחנו נעים בלילה על הנגמשי"ם, בתוך ארץ גושן במצרים, אחרי 3 שבועות של ערות מתמדת. אני בנגמ"ש הפיקוד בראש הטור.

איתי אביגדור המג"ד, ישראל הקמב"ץ, משה הסמב"ץ, שני לוחמים נוספים ונהג.

אני רכון על הברכיים, שכבר כואבות מהטלטולים של הנגמ"ש, מול סוללה של מכשירי קשר. יש לי תרגולת שאימצתי: כשיורד הלילה, אני שולף את הנורות הכתומות ממכשירי הקשר. אני מדמיין צלף מצרי, שמבחין בנורית שנדלקת ויורה בנו.

אני מתקשר כבר כמה ימים, מול מפקד ההנדסה בפיקוד דרום, הוא מעביר לנו הנחיות בקשר. ישירות אלינו, עוקף את האוגדה. הוא מעביר לנו הנחיות להגיע אל נ"צ בתוך מצרים, שהיה בדיעבד באזור הק"מ ה-101.

שם – הוא ממשיך – יש מאגר של דלק, עבור הטנקים המצרים. תגיעו לשם, ותפוצצו את המאגר.

אני שואל את אביגדור – אתה יודע איך להגיע לשם?

אביגדור עונה – נגיע...

אנחנו נעים אל הנ"צ, לפי החושים של אביגדור, אנחנו ממש מחוץ לאזור עליו שולט צה"ל.

המצרים מקבלים את פנינו בארטילריה כבדה, ואנחנו ממשיכים לנוע.

בשלב מסוים, אנחנו מקבלים הנחייה מהפיקוד להעמיד את הנגמשי"ם ולהמשיך רגלית. מסוכן מידי לנוע על נגמשי"ם.

אנחנו מעמיסים על חמישה חברים את חומרי הנפץ כתרמילי גב, ואני נשאר בנגמ"ש, כדי להוות תחנת ממסר.

מכשירי הקשר הנישאים לא נקלטים בפיקוד. החברים יוצאים לדרך. אני מרגיש שסוף סוף, אני לא בחזית. מוריד את הקסדה, פותח את החגור ומתרווח.

היינו ארבעה אנשים בנגמ"ש. אני מקבל הנחיות מהפיקוד ומעביר אותן למג"ד, מקבל מהמג"ד ומעביר לפיקוד. זהו תפקידה של תחנת ממסר.

ואז זה מתחיל, טיל ראשון מגיע מקידמת הנגמ"ש וחולף מימין. אנחנו מזדקפים, מנסים לראות מהיכן הירי. חושך מצרים, לא ניתן לראות כלום.

והנה טיל נוסף חולף משמאל, ומפספס את הנגמ"ש במילימטרים. והנה טיל נוסף, ישר לכיוון שלנו, אני מסתכל על המסלול של הטיל, עוד רגע הוא פוגע בנגמ"ש.

הדבר הבא שאני זוכר הוא שהאוהל של החמ"ל שצמוד לצד הנגמ"ש, נדלק במהירות והפך לעמוד אש אימתני. האור הפתאומי שהבזיק, לא איפשר לי לראות כלום.

קפצנו מהנגמ"ש הבוער, כאשר כולם צועקים: מישהו נפגע? מישהו נפגע? אף אחד לא נפגע.

התמקמנו סביב הנגמ"ש הבוער, וירינו ללא הבחנה לכל הכיוונים.

כיבינו את האש שבאוהל הבוער, עם כל מה שיכולנו, וניסינו קצת להירגע מהארוע.

עם שחר, זיהינו שני קצינים מצרים הרוגים ששכבו חמישה מטר מהנגמ"ש.