הייתי חייל סדיר בחופשת שחרור. הייתי במדריה בגול'יס-בית הספר לשריון.

החטיבה שלי היתה כבר ביום שישי בסיני. ביום שבת צרפו אותי לאוגדה של שרון. הגעתי לטסה ביום ראשון ושובצתי בנגמש של ג'קי אבן סגן מפקד האוגדה.

ב-16, יום שלישי, יצאנו מטסה וכאן מתחיל הסיפור של מבצע הצליחה. ציר עכביש היה מלא בהכל: משאיות, זחל"מים, כלי רק"מ של תותחנים ובקיצור, 2 אוגדות בתנועה. זה היה צוואר הבקבוק.

מצפון שמענו קולות נפץ של טנקים ותותחים ולפעמים נקל.

זה היה המירום של החווה הסינית.

התפקיד, זה של סגן מפקד האוגדה ג'קי היה להעביר את כוחות הצליחה.

הזחל"מים עם הסירות של דני מאט עברו אותנו. אח"כ הדוברות. היינו צמודים לגשר הגלילים ולציר והיו בעיות בציר הפתלתל בקידום הגשר.

ב-17, בבוקר, כשאריק שמע שהגשר נתקע אריק פקד על ג'קי לנוע לעבר מצמד.

הגענו לתעלה, שקט ושלווה.

הדוברות העבירו כוחות לאט לאט מהחטיבה שלנו. עברו טנקים ונגמ"שים. בלילה שבין ה-17 ל-18 נבנה הגשר הראשון, וברן ואוגדת 142 החלו לצלוח. אז פתאום החלו ההפגזות של תותחים וקטיושות.

ג'קי ושאר אנשי הנגמ"ש נהפכנו למשטרה צבאית. כיוונו את הטנקים לגשר מפתח המעוז לתעלה תחת הפגזות מאוד כבדות. הייתה בעיה שנהגי הטנקים סגרו מדף. נהג הנגמ"ש ואנוכי, שהיינו סדירים, היינו צריכים לעלות על הזחלים להסביר למטרים לפתוח מדפי נהג.

הכל בהפגזות בלי שחפ"ץ, רק עם כובעי פלדה או וי כי אר.

אחרי חצות נשבר הגשר בצד המערבי. הביאו טנק גישור שסגר את החלק החסר. עד הבוקר העברנו אוגדה שלמה בקושי.

אנשי ההנדסה על הגדר עבדו כמוורפים וכיוונו את הטנקים תחת אש, הם היו גיבורים. ביום חמישי הוקם עוד גשר, והכל תחת הפגזות מאוד כבדות.

כוחות שונים של אספקה ונגמ"שים צלחו. נקודת הצליחה קיבלה עזרה של משטרה צבאית, כוחות נ"מ ואבטחה.

ביום שישי הרגשתי שיש תפנית במערכה.

כוחות הטנקים הרסו למצרים את הטילים נגד מטוסים. בהתקפות של חיל האוויר המצרי הופיע חיל האוויר שלנו סוף סוף. התחילה עליונות אווירית וגשר הגלילים הושק בערב שבת.

אני לא ידעתי הרבה על מה שקורה בגושן, רק בלילה עם טרנזיסטור הייתי מקבל את השידורים של הביביסי מקפרסין ושם שמעתי והבנתי יותר..

הייתה לנו בנגמ"ש סגן מפקד אוגדה, מפה אחת ובקשר לא דווח על ההצלחות. בשבת או ראשון עוד אוגדה של מגן כמדומני צלחה.

עד הפסקת האש חווינו הפגזות כבדות , והאחורונה עד דקות לפני הפסקת האש הייתה הגרועה.

האדמה רעדה, קטיושות ותותחי ארוכי טווח במשך חצי שעה.

בחצר עצמה נהרגו כמאה ואפילו יותר. נפצעו מאות. בזמן הצליחה ביום שישי בא שר הביטחון עם עוד ברזלים לבקר את נקודת הצלחה.

מאז אוקטובר 73 הכל דבש