בן שמעון דורון
סיפורי הקרב שלי בפלוגה ל' גדוד 9.
פרק – קרב אז'נקור של פלוגה ל'. הסיפור שלי, בדרכו, הוא תמצית הכאוס, חוסר האונים והטרוף שעברה פלוגה ל' מגדוד 9. שלחו אותנו לקרב התאבדות ידוע מראש. לא מרוע אלא מעיוורון וזלזול באויב שגבל בטמטום נוראי.
התוצאה הבלתי מתקבלת על הדעת - שאחרי 24 השעות הראשונות של המלחמה, גדוד 9 חדל מלהתקיים.
זו כנראה הייתה גזרה משמים ואנחנו היינו תרנגול הכפרות של האלים. אף אחד בצבא לא לקח אחריות, הכישלון תמיד נשאר יתום!!!
יום שבת בערב, פלוגה ל' המשיכה להילחם באורקל ובודפסט. כמה טנקים נשארו בפלוגה? מי ידע. הטנק שלי הגיע לאורקל. בלחצנית קומנדו מצרי עשה בנו שמות.
שדרת הפיקוד של הפלוגה נהרגה.
פלוגה שנלחמת על חייה נשארה יתומה, בלי מ"פ סמ"פ "והמג"ד לנצח" שהחליט שנגמר לו הגדוד ועבר להיות קצין אג"מ בחטיבה 460. אפילו הקמב"ץ חשב שזה ממש הכרחי להצטרף כאיש צוות חמישי לטנק במקום לנסות לבנות תמונת קרב של פלוגה ל'!.
היינו אבודים בביצות, לבד מול כול הצבא המצרי.
כשערפל הקרב התפוגג, המפקדים בשני הטנקים שלי נהרגו, כמעט כל שרשרת הפיקוד של הפלוגה נהרגו, אחד נפל בשבי. אז מי יכול היה לספר את מה שקרה? רק לאחרונה יכולתי להתבונן בראי שבי ולהפנים את תמצית הלחימה המטורפת והייחודית שלי.
באותו אופן לקח לי המון שנים להבין שהקרב שחוותה הפלוגה שלי היה ייחודי וראוי להאיר אותו.
היינו נערים וזה היה מזמן, נקלעו לתופת שמלווה אותנו עשרות בשנים כמו גחלים לוחשות. אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם, "מי אתם?", והשניים שוקטים יענו לה: "אנחנו מגש הכסף שעליו נבנתה המדינה".
למיטב ידענותי (תקנו אותי באם אני טועה ואו מטעה), לא חוותה אף פלוגת טנקים את "זעם האלים" כפי שחוותה פלוגה ל' בעשרים וארבע השעות הראשונות של המלחמה.
מגן עדן אלי האדמות, עברנו תוך חמש דקות לגיהינום. המלחמה התחילה בשעה 13:55, דהרנו לתעלה כדי להגן על המוצבים בגזרה שהייתה באחריותנו. הינו גאים, זחוחים ובוטחים בכוחנו, כנגד כול הצבא המצרי. בדיוק כמו בקרב אז'נקור. שם אבירים צרפתים, בוטחים בכוחם הסתערו בקרקע בוצית על החיילים האנגלים (שרובם היו איכרים בחיי היום יום) שצוידו בקשתות אנגליות גדולות חודרות שריון.
התוצאה הנוראית של הקרב - שהאבירים שלנו, בדומה לקרב אז'נקור, פלוגה ל' הושמדה כמו ברווזים במטווח אחד אחרי השני, עד שקולם נדם. עשרים וארבע שעות של טרוף מוחלט, ופלוגה ל' נעלמה מהסד"ק הצה"לי.
מי מכיר את הסיפור של פלוגה ל'? כנראה שלא רבים.
פרק – מעודף מוטיבציה של הקומנדו המצרי נשארתי בחיים. אני זוכר כאילו זה היה היום איך הטנק שלנו דהר כמו חץ שלוח על פלגי מים.