גויסנו 12 רופאים עתודאים ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, ושולבנו בחטיבת שריון חדשה 401, אשר החזיקה עם שלושה גדודים את קו תעלת סואץ (גד 79, 46, 195I).

באופן דומה, החזיק צה"ל הסדיר בסיני ורמת הגולן, בקו התעלה וברמת הגולן עם שלושת אלפים חיילים ו-500 טנקים.

ב-1973 הייתי כבר בהתמחות ברפואת ילדים בבילינסון ולפני שנת מחקר במכון ויצמן.

כחייל בסדיר קיבלתי מנ"מש (מינוי משנה) בטיבת שריון מילואים 11 (יפתח פלמח) כרופא חטיבתי, ובחגי תשרי המח"ט אל"מ יצחק בן שוהם ז"ל הוחלף עם אל"מ אהרון פלד (פדלה).

בחטיבה שני גדודי חרמ"ש וגדוד טנקי שרמן. ביום שישי, 5.10, קיבלתי מהמח"ט התראה לגיוס ועיון מחדש בפקודת "סלע" לפיו חטיבה 11 תהווה תגבור לאוגדת סיני (אוגדה 252), האוגדה הסדירה הראשונה בה סרן יוסי סחר מונה כרופא אוגדתי.

הגיוס החל בשבת בבוקר.

נסעתי עם אורן שחור לחצור עם מבטי השתעות ברחובות עקב נסיעה בחג. עם בוקר, יצאנו במסע על שרשראות - 275 ק"מ בציר חצור-אשקלון--אל עריש-בלוזה. תשע שעות נסיעה, כאשר חלק מהרקמ הגיע כנגרר. חברנו לכח ששון במשולש הביצות טמפו-קנטרה-כלוזה-רומני.

בסמוך לרומני, הייתה היתקלות ראשונה עם אגד קומנדו מצרי, עם תשעה הרוגים ראשונים וארבעה פצועים בגדוד 126.

בהמשך, הכוחות באזור הפכו לאוגדה משימתית של קלמן מגן וד"ר שיבולת כרופא אוגדתי.

החטיבה עסקה בייצוב הקו, וגדוד 126 עסק בטיהור האזור מאגד הקומנדו המצרי.

בהתקלות במארב קומנדו בציר בלוזה-בודפשט-פורט סעיד נפגע מפקד הזחל"ם סמל משה לוי, אשר עוטר בעיטור הגבורה לאחר התייצבות על קו כביש החת"מ.

צורפנו לאוגדה 162 תחת ברן והרופא האוגדתי יוסי סחר.

ב-16 לאוקטובר צורפנו לאוגדה 162, למבצע אבירי לב-צליחת התעלה. חטיבה 11 צלחה ב-16 לאוקטובר אחרי אוגדה 143 וחטיבה 35 במגמה להשמיד את בסיסי הטילים ולהגיע לרכס גניפה וג'אבל יאלק בסמוך לגשר ואתר הצליחה.

בשדה התעופה דירסוואר נהרגו ד"ר יוסי סחר וקצין החובש בני לוי, אשר הועלו בדרגה לאחר מותם.

יומיים לאחר שיוסי נהרג, נולד לרחל בנו גדעון סחר.

בקרבות בסיני ובארץ גושן טיפלנו ב-234 פצועים ו-55 חללים. עם הפסקת האש, הועברתי מחטיבה 11 לאוגדה ידשה 440 להקים גדוד רפואה.

מסע אשר החל ביום כפור 6 באוקטובר 1973, הסתיים בערב פסח 1974.