מלחמת יום הכיפורים שלי

השתחררתי מהצבא בנובמבר 71. התחלתי לחפש את דרכי בחיים האזרחיים. כיליד מושב עבדתי במשק אחר כך במוסך שבכפר אהבתי את התחום.

בנובמבר 72 התחתנתי עם חברתי וגרנו בשכירות בגבעת רמב"ם.ביולי 73 קבלתי צו לאימון בצאלים 8 ימים.

ביום כיפור 1973 היינו אצל הורי אישתי שהם שומרי מסורת וכמובן צמנו. למחרת בצהריים התחילו להגיע שמועות על מלחמה, אמרתי לאישתי בואי נלך הביתה כנראה שמחפשים אותי עקב היותי קרבי(חרמ"ש).

היא בקשה שנמתין עד סוף החג. כשהגענו לדירה הדלת היתה מלאה במדבקות של הצבא. ארזתי תרמיל נפרדתי מאשתי ונסעתי במכוניתי למקום המפגש שהיה ברחוב בורוכוב בגבעתיים. שם נרשמתי היה כבר ערב וחיכינו לאוטובוס שיקח אותנו לימ"ח קורדני ליד עכו.

לאחר כמה שעות הגענו למחנה.שם פגשתי את חברי לפלוגה לא היה מספיק ציוד היתה הרמה של בגדים חלקי חגור לקחתי מה שיש קבלתי עוזי זוודנו את הזחלמים ,ובבוקר התחלנו בתנועה מזרחה לכיוון רמת הגולן.

שכחתי לציין שאנחנו שייכים לחטיבה 4 שהיתה מורכבת מגדוד שרמנים ושני גדודי חרמש. בדרך נתקעו הרבה כלים בגלל תקלות טכניות , בערך בצהריים הגענו לאלמגור ושם נעצרנו על הכביש הטנקים המשיכו לכיוון גשר אריק.

מהמקום שנעצרנו היה אפשר לשמוע את קולות הקרב שהתחולל על הרמה.

זה היה יום ראשון 7-10-73 שזה יום הולדתי 23.

נשארנו במקום כמה ימים.השינה היתה ליד הזחלמים כל בוקר היתה כוננות לתנועה ישבנו על הזחלמים אך לאחר זמן מה המשכנו את ההמתנה במקום עכלנו מנות קרב.

לאחר כמה ימים קורא לי המ"פ מוטי גזית ואומר לי שצריך לקחת את הזחלמים של הפלוגה לרמת הגולן לטובת כוח אחר ואני מפקד על המסע הזה.

נמסר לי שהמקום המפגש הוא צומת ווסט ושם מחכים לנו. הגענו לשם ושם ראיתי כוח של צנחני מילואים של הגדוד של אלישע שלם .החיילים עלו אותי ציוותו בזחלם של הסמגד שם היו סמלי מיבצעים של הגדוד שם היה גם הצנחן דליק ווליניץ שלימים התפרסם כשחקן .

נכנסנו לתוך המובלעת דרך צומת החמדיה ליד מוצב 107. ראינו את המוצב שהסורים ניסו לכבוש אותו ללא הצלחה המוצב היה כתוש כלי רכב של הסורים על הסוללה מסביב. ומשם דרך הגשר הרומי העתיק (על הגשר היתה שיירה של כלי רכב וטנקים סורים שנפגעו ע"י חל האויר) לציר אמריקה.

אני הייתי על זחלמ בפיקודו של הסמג"ד. אני לא זוכר בדיוק מה עבר עלי. זוכר ששמרנו על חניוני טנקים בלילות בזמן שהם תדלקו והתחמשו מחדש ולא פעם החניון התגלה והיה צריך לזוז למקום אחר או לצאת להמשך הקרבות.

אחרי כל יום קרב לנו לא היה הרבה מה לעשות. זה היה קרב של טנקים ארטילריה ומטוסים. אני זוכר מקרה אחד היינו בצומת מע"צ בתוך מחפורת ופתאום אנחנו רואים טור טנקים נוסע מכיוון כללי מצפון לדרום ויורה בתותחים ומקלעים