"50 שנה אחרי הוא עדין חסר לי מאוד"

התגייסתי ב1971 לחיל השריון, פגשתי את שוע בפעם הראשונה בקורס מקצועות מגמת תותחנות, הקורס היה כשלשה חודשים ובסיומו ירדנו לצמ״פ בחטיבה 14 גדוד 184 ברפידים.

הנסיעה באוטובוס ארכה כמה שעות ישבנו אחד לי השני ובסיום הנסיעה היינו כבר ממש חברים טובים, תקופת הצמ״פ , הקו בתעוז ״חוצפה״ וקורס מטקים עברה עלינו בחברות נהדרת.

הכרנו את המשפחות ובילינו הרבה ביחד, אחרי קורס מט"קים נפרדו דרכנו, אני חזרתי לחטיבה 14 ושוע עבר לחטיבה 401.

המשכנו לשמור על קשר ככול שיכולנו, ערב המלחמה שוע היה ברפידים ואני בקו התעלה, בתעוז ״הברגה״ שבגזרה המרכזית (מול איסמעליה)

יום שישי בערב (5/10/73) קורא לי הקשר לטלפון, זה היה שוע שהתקשר מרפידים, דיברנו על הכוננות ומה יכול להיות. צחקנו הרבה, וקבענו שלא חשוב מה שיהיה נפגש לבירה שהכול יגמר, זו הייתה השיחה האחרונה שלי עם שוע.

הוא נפל למחרת בערב קרוב לגזרה שלנו, רק כעבור 30 שנה הצלחתי לגייס את האומץ ולעלות לקברו בקרית שאול.

היום 50 שנה אחרי הוא עדין חסר לי מאוד

(התמונה מסוף קמ״ט, שוע מימין)