הייתי בת 9 שיחקתי בחדר שבקומת קרקע בבן יהודה,בתל אביב עם בובת הברבי שלי ובן זוגה קן,כשלפתע נישמעה אזעקה מחרישת אוזניים,

לא הבנתי מה קורה,עזבתי הכל ורצתי במעלה המדרגות של החצר לעלה לכיוון המידרכה,תוך דקות ספורות החלו ג'יפים של הצבא לטוס בכביש,

לא הבנתי ,הרי יום כיפור למה מלא ג'יפים צבאיים דוהרים בכביש בלי הפסקה..

לפתע ראיתי מהבית הסמוך את יצחק הוכמן ז"ל,רץ עם מדים ורובה לעבר ג'יפ שאסף אותו ונעלם עם בלורית שיער,ומראה חתיכי למדי,מאז לא ראיתי אותו יותר..

הוא היה בעלה של רחל הוכמן המורה המפורסת לפיתוח קול,של כל הסלבס של אז...

אחי הגדול דוד למד אצלה לנגן על פסנתר,מפה בעצם הכרתי את יצחק הוכמן בעלה.

זיכרון עצוב מאד,מתחילתה של מלחמה עצובה מאד,אז לא הבנתי ולא ידעתי כלל מה הולך להיות