בית העלמין שורות שורות. הברושים מצלים עליהם.

שבת בצהריים 6 באוקטובר 1973 פרצה מלמת יום הכיפורים.

סיני. מטוס קרב מצרי צולל. מבטו של הטייס המצרי נעוץ בנו. קסדה לראשו.
מטרים ספורים מעלינו הוא משחרר את הפצצות.

רעש הנפילות היה מחריש אוזניים ולאחריה דממה. אנחנו מתחת לגלגלי רכב משוריין. נשארנו שלמים.

מדבר סיני לאורכו לרוחבו שרועים רכבי מלחמה.

גשר הגלילים בדרכו לתעלה. מבט לשמים מגלה קרבות אויר בין מטוסי קרב ישראלים ומצרים. ידנו על העליונה.

על מוצבי צה"ל בתעלה מסתערים כוחות מצרים. מטוסים ישראלים גחים ומפציצים את עמדות טילי סאם. טייסים אמיצים. חוצים את התעלה. מופצצים על ידי המצרים.

נהג משאית התחמושת מוסר לי את מקומות המסתור בביתו שבו החזיק כסף. "ספר לאשתי למקרה ש…" חוצים את התעלה לעומק מצרים.

הקטיושות רודפות אחרינו… התעלה בוערת באש הפגזות דקות לפני הפסקת האש. שיירות של משאיות עם שבויים מצרים עומדים צפופים מובלים לישראל.

מגיעים לעיר סואץ.סופר לנו על סיירת צה"ל מובחרת שנקלעה למארב והושמדה כולה. בבונקר מצרי מצאתי נשק אישי ותעודת קצין מצרי עם תמונה.

מרץ אפריל 1974 חצי שנה מתחילתה הסתיימה המלחמה. חזרתי הביתה לרבקה. כעבור תשעה חודשים נולדה מרב שלנו ילדת חורף 73.