N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

ישראל גולדשטיין

חיל השריון
אחר
ללא קרב ספציפי

מהלך המלחמה המפגש הראשון שלי עם המצרים היה עליה לעמדות וירי בטווחים של 1-2 ק"מ.

בהמשך הגענו לחווה הסינית.

עלינו לעמדות תצפית והחיילים המצרים שכבו בעמדות חפורות קרוב לטנקים, למרגלות הטנקים. ניהלנו ירי בטווחים קצרים. הם ניסו לטפס על הטנקים. הקרבות היו קשים וראיתי את הלובן בעיניים של החילים המצרים.

אני עצמי החלפתי במהלך הקרבות 3 טנקים בגלל שטנקים שלי נפגעו.

בתאריך 17.10.1973, ערב חצית התעלה הגענו לחניון על מנת לתדלק את הטנקים, שעות אחה"צ. זוכר את האדמה החולית הטובענית בחניון.

כמפקד, אני מתרוצץ בין הטנקים כדי לזרז את האנשים לתדלק. הייתי הטנק האחרון בתור לתדלק. הגיע תורי. ואז פתאום שומע פקודה בקשר לנוע עם הכלים.

אני מודיע בקשר שלא הספקתי לתדלק. הפקודה הייתה שאין זמן וחייבים לנוע.

נכנסו ללילה על כביש צר. בצדי הכביש נגמשים וכלים רכים. טנק אחרי טנק. דממת אלחוט. אין קשר בין המפקדים. הטנקים נוסעים באיטיות. אורות חתול.

הרעש מסביב מחריש אוזניים של פצצות. חושך מצרים (תרתי משמע) על ציר התנועה שקשה לראות את הטנק שלפני.

נוסעים בשיירה ועוברים בטווח שבין הארמיה השנייה והשלישית לכיוון הלא נודע. כללית ידעתי שזה הכיוון לתעלת סואץ. במהלך הנסיעה, עייפות נופלת עלי עד לאפיסת כוחות ועצימת עיניים.

בקשתי את יעקב עבדה – טען קשר, להמשיך ולנווט את אשר בוזגלו הנהג. נכנסתי פנימה לטנק עצמתי עיניים ונרדמתי למרות רעשי ההפצצות של המצרים. חצינו את התעלה בשעות הבוקר. עברנו והגענו לנווה מדבר ירוק בסביבות 8:30.

חשנו שנוכל לנוח. אלא שפתאום הרעשה. חזרה כלים ומתחילים לנוע על ציר חיפה. לדעתי התקדמנו מספר ק"מ, אני ראשון בטור ומאחורי הנגמ"ש של מ"פ מנדי, לאחר פרק זמן, בנסיעה על ציר חיפה, ירי על הטנק. הטנק נפגע ואש החלה לבעור מאחור.

למזלי לא היה הרבה דלק במכלי הדלק שכנראה הציל אותנו. פקדתי לצאת מהטנק. יעקב עבדה - נטען קשר יצא, בומה וינברג התותחן התקשה לצאת, ולבסוף יצא. צודדתי הצידה קנה תותח לאפשר לאשר בוזגלו – הנהג לצאת מתא הנהג ועזרתי לאשר לרדת מהטנק.

שנינו , אשר ואני עם עוזי ביד רצים לכיוון הנגמ"ש (נושא גייסות משוריין) של מנדי. ירי מכל הכיוונים ואז צרור יריות מפיל את אשר בוזגלו סנטימטרים ספורים ממני.

אני רץ לכיוון הנגמש של מנדי, פותחים את הדלת האחורית של הנגמ"ש, תוך כדי תנועה. ומושכים אותי פנימה. נצמד לדופן ומרים את הראש כדי לראות מסביב...