ימי המלחמה הראשונים. מחלקה בפיקוד המ"פ דוד שיינין משתתפת בפריצה למובלעת הסורית ובסיוע לגד' 77 בפיקודו של אביגדור קהלני.

במהלך הפריצה נהרג המ"מ הלל סנדרס. שאר הפלוגה ממתינה על גדר המערכת ונחשפת להתקפה של מטוסי קרב סוריים.

ממשיכים ומתמקמים בכפר ג'בתא אל חשב. הסורים עדיין שולטים במוצב החרמון ואנחנו חוטפים הפגזה במהלכה פצועים שמפונים בהמשך ע"י מסוקים.

אנחנו מדלגים למחצבה סמוכה שלא נצפית ע"י הסורים שבחרמון. אני מקבל פקודה לחבור לכח שנמצא באזור כפר נסג' ולהעביר אליהם אספקה. תחמושת ובעיקר "בונגלורים" שחסרים להם.

לא ברור היכן בדיוק הם נמצאים ואני יוצא עמוס בתחמושת לכוונם.

הציר נצפה מהחרמון ואני מתחיל לזהות פגזים מלווים ו"עוקבים" אחרי לאורך כל הנסיעה. אחרי נסיעה מטורפת, הצלחתי לחבור לכח שלנו.

החיבוקים איתם - לא ישכחו לעולם.

הם שמחים שקיבלו אספקה ותחמושת, אני שמח שהצלחתי לחמוק מהפגזים שליוו אותי לאורך כל הדרך.

והפלוגה המדוברת, פלוגה ג' בגדוד 641 המשיכה במשימות רבות במשך חצי שנה במיגון התילים, הנחת שדות מוקשים ועוד.

בקרוב מתכנסת הפלוגה לכנס שנערוך לרגל 50 שנה למלחמה.

ונזכור את אלו שנהרגו ואת אלו שנושאים איתם את המטען הכבד עד היום.
וחלקם לא הצליחו לשאת את הנטל.... יהי זיכרם ברוך.