N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

רותי איצקוביץ'

חיל החימוש
חטמ"ר 820
קרבות הבלימה – נפח

"סַפֵּר אֲהוּבִי" לָחֲשָׁה וְהוּא, נִשְׁכָּב בַּמִּטָּה הָרַכָּה וּבִקֵּשׁ רַק לִישֹׁן

שמי רותי איצקוביץ', שם החייל ארנסט, מוטי איצקוביץ'

יום הכיפורים יום עצוב,נוּגֶה, זיכרונות עגומים מאוד.
שלא נדע עוד מלחמות.
כתבתי שירים, אני נשואה להלום קרב שלא טופל.
לא היתה אז מודעות לטפל, הוא בוכה בחלומות, הסיוטים אתו.
אני תומכת, כתבתי שירים המבטאים הכל.

לִבּוֹ נָמַסⒸרוּתִי אִיצְקוֹבִיץ'

גֶּבֶר עָיֵף עָמַד בְּפֶתַח בֵּיתָהּ תַּרְמִילוֹ כָּבֵד עַל גַּבּוֹ "הַלְּחִימָה קָשְׁתָה עָלַי" –
מִלְמֵל לֹא חִיֵּךְ נִצָּב נֻקְשֶׁה
חִבְּקָה אוֹתוֹ וְחָשָׁה לִבּוֹ אֶבֶן,
הוֹשִׁיבָה מָזְגָה תֶּה מָתוֹק הוֹסִיפָה נַעְנַע,
חָלְצָה נְעָלָיו הַמְּאֻבָּקוֹת, הִנִּיחָה כַּפּוֹת רַגְלָיו בַּגִּגִּית מַיִם חַמִּים
"סַפֵּר אֲהוּבִי" לָחֲשָׁה
וְהוּא, נִשְׁכָּב בַּמִּטָּה הָרַכָּה וּבִקֵּשׁ רַק לִישֹׁן
בַּחֲלוֹף שָׁעוֹת נֵעוֹר.
הִיא חִיְּכָהּ לְעֶבְרוֹ,
מִשְּׁשָׁהּ בְּחָזֵהוּ אֶת סִדְקֵי לִבּוֹ, סִּפֵּר עַל כְּאֵבוֹ
הִתְפּוֹרְרָה בּוֹ הָאֶבֶן.
חִבְּקָה חָזָק נִשְׁקָהּ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
"אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ כָּל כָּךְ" אָמְרָה
עֵינָיו זָרְחו רְסִיסֵי הָאֶבֶן בְּלִבּוֹ נָמַסּוּ...

הַחַלָּל שֶׁבַּשְּׁתִיקָה Ⓒ רוּתִי אִיצְקוֹבִיץ'

מַשָּׂאִית צְבָאִית נֶעֶצְרָה בַּחֲרִיקָה,
לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה הַיְּרֻקָּה מוּל בֵּיתָהּ, הַטּוֹבֵל בְּחֻרְשַׁת הַאֵקָלִיפּטוּס.
מִן הַמַּשָּׂאִית הַדּוֹמֶמֶת יָרַד חַיָּל, מֵת מַהֲלָךְ ,
פָּנָיו מַצְהִיבוֹת לְמוּלָה, בּוֹהָה בָּהּ כְּמֻכֵּה הֶלֶם,
"מָה?!?!" צְרִיחַת הַנַּעֲרָה,
מְנַקֶּבֶת אֶת שְׁתִיקָתוֹ,
"אֲנִי שָׁב זֶה עַתָּה מִבֵּית הַקְּבָרוֹת הַצְּבָאִי,
בּוֹ הוֹתַרְתִּי חֲלָקִים מֵחֲבֵרַי הַנּוֹפְלִים,
אַרְבָּעִים חלקים מנשמתי.

אֲבָנִים Ⓒ רוּתִי אִיצְקוֹבִיץ'

אֲבָנִים בְּחֻרְשַׁת אֵקָלִיפּטוּס בְּרָמַת הַגּוֹלָן מְעִידוֹת
אֲבָנִים מְדַבְּרוֹת עַל דֶּרֶךְ,
מְגַלְגְּלוֹת שִׂיחָה בְּעִקְבוֹת לוֹחֲמִים.
רָאוּ הָאֲבָנִים מְסִירוּת נֶפֶשׁ, תֹּפֶת בֶּעָשָׁן,
זָכְרוּ הָאֲבָנִים לְבָבוֹת אָבוֹת וּבָּנִים נִשְׁבָּרִים מִתְאַבְּנִים,
בָּאֲדָמָה נִטְמָנִים.
נִצָּב אָדָם, סֶלַע,
מְשַׁתֵּף אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו בַּקְּרָב דּוֹמֵעַ, מִשְׁתַּנֵּק, מִתְפָּרֵק.
שׁוֹתְקִים מַאֲזִינָיו מַבִּיטִים בַּאֲבָנִים: הֵן הָיוּ לִפְנֵינוּ אַחֲרֵינוּ יִשָּׁאֲרוּ וְאָנוּ?
עַד מָתַי עוֹד נִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם וּמָה נַשְׁאִיר אַחֲרֵינוּ כָּאן?