N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

גרשון פלג

ללא קרב ספציפי

הייתי מגויס כבר מיום 30/9/73.

חטיבה 500 שלחו אותי לתגבור הפעילות בסדנא גייסית 650 בג'וליס.

הזיכרון שלי מתחיל ביום שבת בשעה 13:50 עם האזעקה בפלוגה א' בסדנא גייסית 650 שבג'וליס. רואה לנגד עיני את אליעזר העליון רץ מולי מבסוט מבלי לדעת שיהרג שלושה לאחר מכן.

הפלגה כולה ירדה לסיני ביום ראשון 7/10.

בלילה הראשון לנו בהיאחזות הנח"ל בימת ברדאוויל. הגענו לרומני שבצפון סיני ביום שני למחרת ונתקלנו מיד בבלגן שהיה באזור.

טנקים פגועים ועדיין לא הבנו את גודל האסון.

בערב התראה על התקפת קומנדו מצרי.

נעמדים ליד הגדרות. לפתע נעמדה לידי .. מירי אלוני. פשוט הזוי. שאלה אותי מה שלומי ומה אני צריך. אמרתי לה שאני צריך גרביים כי לא היה לי שום ציוד כאשר הסדנא ירדה דרומה (לימים פגשתי אותה בכניסה לשוק הכרמל ומסרתי לה 50 שקלים עבור הגרביים שמסרה לי).

במהלך הימים שלאחר מכן ספגה הסדנא מספר אבידות בהתקפת מטוסים מצריים.

מספר ימים לאחר מכן, במהלך טיפול בטנק שקיבל פגיעה ישירה מטיל שחדר לאזור בו ישב התותחן שנהרג על המקום (עד היום שילוב הריח של דם ואבק שריפה איננו עוזב אותי), אני צופה לחרדתי מהצריח בציר עכביש ברביעיית סקיאוקים שתוקפת בתעלה. 3 נפגעו. שניים מהטייסים צנחו. המטוס השלישי התפוצץ באוויר והטייס לא צנח.

יום שישי 19/10. אנו עומדים לחצות את התעלה. אף אחד לא מכין אותנו לקראת מה שאנו עומדים לחוות. הפגזה בלתי פוסקת.

המצרים מורידים על אזור הגשר את כל מה שהיה להם.

לפתע אני רואה על הציר הולך לו בשלווה משה דיין . אני פונה אליו בבקשה שיתפוש מחסה. הוא אומר לי שמיד יגיעו הפנטומים. הזוי לחלוטין אך סיפור אמיתי.

ההפגזה פסקה. עולים על הזחל"מים. אני מציץ החוצה ורואה לחרדתי זחל"ם פגוע שלנו עם גופות מוטלות לצידו. לא יודע מי נהרג.

מתקרבים לתעלה. בצד ימין בחצר מוצב "מצמד" שלוש שורות ארוכות של חיילים שלנו מוטלים מתים.
תמונה שלא תעזוב אותי לעולם.

עוברים את התעלה. הצהוב הופך לירוק. הרבה גופות של מצרים לאורך הציר. נשארים בלילה בסביבת הגשר ומתחפרים בתוך שדה בוטנים.

השעה 17:00. קרב אוויר מעלינו. כ-20 מטוסים מצרים נפגעים. מחלקם הטייסים נפלטים. חלקם מתפוצץ באוויר.

ממשיכים דרומה עד פאתי העיר סואץ. כאן אני נתקל בשרידי חטיבה 500 - חטיבת המילואים שלי.

שומע שהמג"ד דן ספיר נהרג בתחילת המלחמה (לאחר המלחמה שמעתי שאחיו יוסי נהרג באותו יום ברמת הגולן).

יום שבת 3/11. אוגדה 162 הוחלפה ע"י האוגדה של קלמן מגן.

הסיפור הנ"ל הינו לזכרם של חברי לסדנא גייסית : פרץ דרביאנסקי, אליעזר העליון, אברהם פרילינג, ניסים יחזקאל, ארטור גלנץ, שרגא יצחק, מאיר אולחה.