בזמן תנועה, לכיוון מוצב החרמון הייתי נהג הנגמ״ש של מח״ט גולני אמיר דרור ז״ל, לימים אלוף.

ובזמן ההתקדמות האיטית, אמיר נתן לי טרנזיסטור עם אוזנייה וביקש ממני להקשיב לחדשות. בשלב מסוים בשעה 12 בלילה, אני שומע בחדשות שראש ממשלת ישראל גולדה מאיר מודיעה שהחרמון בידינו.

דיברתי עם אמיר דרך הקסדה, ואמרתי לו, שראש הממשלה, גולדה מאיר, הודיעה שמוצב החרמון נכבש על ידי צה״ל בחזרה. ושאלתי אותו ״לאן אנחנו נוסעים?״.

אמיר ענה לי ״טוב, אז אנחנו עולים. אם צה״ל כבש את המוצב אז אנחנו נהיה שם״.

בשעה 2 בלילה הייתה התקלות ראשונה והסיפור על הקרב הקשה ידוע. לימים, הייתי באירוע משפחתי ונכחה שם גולדה מאיר. אחד מהאורחים אמר לה שיש פה מישהו שהיה בקרב על החרמון.

לאחר מכן ביקשה גולדה מאיר מהמארח לפגוש אותי בחדר צדדי.

הלכתי, וגולדה מאיר ביקשה לשמוע פרטים על הקרב. ובסיום השיחה היא אמרה פעמיים בקול חלש, ״רימו אותי, רימו אותי״.

תמונות של הקרב אין לי, אך יש לי תמונה שצולמה בזמן השיחה בנינו על ידי אותו מארח.