יום שבת מתכנסים בשעה אחת במפקדת האגד במחנה נתן ומה שמטריד אותנו שנפסיד את המלחמה (צעירים וטיפשים).

מגיעים על שרשראות וגלגלים לציר עכביש והגיהנום מתחיל .

בזיכרון : המון בלגן , המון פצועים והרוגים מהקרבות על מתחם טלוויזיה והחווה הסינית, פגז 132 שנופל מטר ממני ולא מתפוצץ בגלל שהיה בלי מרעום, גשר הגלילים עובר, האנטר עירקי נופל על זחל״ם נ.מ, פחד מוות בחצר חציית התעלה בגלל מטחי קטיושות.

חציית התעלה ודהירה קדימה לכיוון ק״מ 101 (נקודת ציון עריש 21), הפסקת אש ראשונה 12:00 ומטוס פאנטום בשמיים וטיל מצרי פגע בו שניה לפני 12:00 , יציאה לחיפוש פצועים והלומי קרב של הגדוד וחזרה לאחר שלושה ימים עם רכב מלא חבילות שי וניידת תקשורת ורכב מקלחת שהיצלחתי לשכנע אותם שההצבה שלהם היא לגדוד שלנו.

סיוע ארטילרי בהמשך קרבות על העיר סואץ , המון הרוגים והפסקת אש סופית.

ממשיכים במילואים עד חודש מרץ ונולד לי הבן הבכור שלי בערב פורים .