שנים רבות שרתתי כצלם צבאי בפיקוד צפון, לצורך תיעוד מהלכי קרב בשטח במלחמת ישראל הרבות.

סיפורי זה חל ב-22.10.1973, היום האחרון למלחמת יום כיפור.

הצטרפתי כצלם למשימת כיבוש מוצב החרמון, בערב התכנסו הכוחות בצומת מסעדה ברמת הגולן.

הכתב ואני, חברנו לכוח של גולני שנע בנגמשים. בחושך מוחלט לא הצלחתי לראות את פניהם של החיילים שהיו על הנגמש אליו צורפתי. פניתי לקדמת הנגמ"ש ליד חייל שהציג את עצמו כמ"מ והזדהה לשם איתמר.

צירוף מקרים מדהים, אני הצלם איתמר ליד מפקד הנושא את אותו השם ביציאה לקרב כה חשוב.

העלייה בטור לכיוון המוצב החלה קרוב לחצות כשבראש הטור טרקטורי הענק ואחריהם השריון ובסוף הטור עם חיילי גולני. מפחיד היה יותר סכנת הידרדרות לתהום לצידיי הדרך, מאשר הקרב העתידי.

איתמר הוביל את הנגמש בבטחון על ידי טפיחות על קסדתו של הנהג שלא ראה מאומה בחושך. עם אור ראשון, ב 4.00 החלה התופת. יריות והפגזות מכל עבר.

חיילי גולני שהיו בנגמ"שים החלו לטפס במהירות ולהלחם תוך ריצה על סלעי ההר, אשר בו היו מחפורות רבות עם חיילי קומנדו סוריים כל הערב הייתה הפגזה מסיבית על כל שטח ההר, ועדיין נותרו חיילי קומנדו סוריים בשטח.

אינני חייל קרבי והמציאות של חייל שמצלם לצורך ההיסטוריה הצה"לית תוך כדי קרב, נראתה לי מעט טפשית. לכן גם הנחתי את המצלמה בצד כדי לעזור לקדם תחמושת מהנגמשים.

צילמתי את חיילי גולני רצים ומטפסים בשטח וכן לצערי גם פינוי נפגעים רבים ממכת האש אשר רוכזו ליד הנגמשים והאמבולנסים וטופלו על ידי רופאים וחובשים.

לאחר כשעתיים נכבש ההר והמוצב על ידי כוחות משולבים של סיירת גולני, צנחנים וחיילי גולני הרבים. בשלב זה עליתי על אחד הרכבים כשפניי מיועדות למוצב עצמו. כשהגעתי למוצב, ראיתי לשמחתי שדגל ישראל כבר מונף עליו שנית. ליד המוצב ישבו חיילים רבים מיוזעים.

השטח עדיין המה מיחידות שרדפו אחרי שאריות חיילי הצבא הסורי.

לפתע שמעתי קריאה –היי צלם (היו לי תגי צלם צבאי) משניים מהחיילים שישבו ליד המוצב, הם שאלו אם הייתי איתם בנגמש של גולני ?

כשעניתי בחיוב הם אמרו לי בדמעות שאיתמר המ"מ נהרג.

התחושה שקצין שהיה לידי ממש צמוד בנגמ"ש ,אותו לא הכרתי מעולם ולא ידעתי מה מראהו ורק שמו היה כשלי ,נהרג בקרב כשעתיים לאחר שפגשתיו, גרמה לי הרגשת עצב עמוק.. אירוע זה יישאר בזכרוני לנצח.

בחיפושיי לאחר המלחמה באתר נופלי גולני, מצאתי את שמו : סגן איתמר ירון מ"אריות הגולן" של גולני ז"ל. יהי זכרו ברוך, בן למשפחה רחובותית ותיקה.

אני מצרף לסיפור זה צילום מהקרב שעבורי מסמל את גבורת חיילי גולני, צילום של חיילים מפנים פצועים בעת קרב, אך בהגיעם לשפת הצוק – הם נראים כמו פסל או אנדרטה המזכירה את פסל המארינס האמריקאי מהקרב באי איוו ג'ימה.