איך ניצלו חייו של הצ'וקומוקו.

חזרה אל כמה רגעים גורליים שעברו עליי במהלך מלחמת יום הכיפורים. ב-12 בצהריים, בצידה המערבי של תעלת סואץ, נעצר במפתיע הזחל"ם שקרטע על אדני מסילת הברזל, כאילו נתקע בקיר פלדה;

פגז מצרי פגע בו והעיף שברי פלדה לוהטים לתא הלוחמים הפתוח. רק אמש חצו צנחני גדוד מילואים 71 בחטיבה 55 את התעלה בסירות גומי ותפסו עמדות בגדה המערבית של התעלה - משימה מסוכנת מאוד, שסימנה במלחמת יום הכיפורים מהפך דרמטי של מעבר מהגנה להתקפה ועברה ללא קושי וללא נפגעים.

כשהושמעה בקשר מילת הקוד "אקופולקו," הוסרה אבן כבדה מלב כל שדרת הפיקוד, והרמטכ"ל דדו ז"ל עלה אישית לרשת הקשר הגדודית בקריאת "כל הכבוד." פגיעת הפגז הייתה הפתעה לשמונים הצנחנים הוותיקים, שנחו כל הבוקר על זרי הדפנה בעקבות חצייה מוצלחת של תעלת סואץ.

הם בסך הכול יצאו לסיור להרחבת ראש הגשר שהקים צה"ל בצד המצרי, לא משימה מסוכנת. "גם אם נפגוש בחיילים מצריים הם יהיו מדרג הסיוע ולא לוחמים," חשבנו; וכך, בהרגשה של טיול שנתי במצרים, נכנסנו בכוח זעיר ושאנן, שישה זחל"מים ושני טנקים ללוע הארי - מתחם צבאי מצרי ענק סביב תחנת הרכבת בסרפאום בואך איסמעיליה.

המצרים נדהמו - חיילים ישראליים מסתובבים בצידה המצרי של התעלה, כשהם כבר שבוע וחצי שולטים בצד הישראלי של תעלת סואץ, כבשו כבר את המעוזים והדפו את הכוחות הישראליים עמוק לתוך סיני. רק כאשר התחלנו לירות ב"עוזים" המצחיקים שלנו מעבר לדפנות הזחל"ם, לעבר המוני החיילים המצרים שנראו בכל מקום, הם תפשו שאנחנו האויב, התעשתו ופתחו באש תופת.

הזחל"מים, שנסעו חשופים בטור על מסילת הברזל, נפגעו בזה אחר זה כאילו היו ברווזים במטווח. "לקפוץ ולתפוס מחסה!" צעק הסמג"ד עוזי אילת. קפצתי מעבר לדופן ורצתי לחפש מחסה לצדי המסילה, וכך עשו גם שאר הלוחמים.

בזווית העין ראיתי חושה שסביבה חצר מוקפת חומה נמוכה. זה נראה מקום טוב להסתתר מהאש שנורתה מכל הכיוונים. רצתי שפוף לתפוס מחסה. רק בשנייה האחרונה עצרתי. ממש לפני הכניסה לחצר, ראיתי את סמל המבצעים אלכס גור-אריה שוכב מדמם.

אלכס הקדים אותי, נכנס ראשון לחצר ונורה בחזהו מצרור כדורים. הוא לא שרד את הקרב. להיכנס לחצר או להישאר חשוף בחוץ? שתי אפשריות מסוכנות וצריך להחליט מייד. הצצתי פנימה וראיתי ארבעה חיילים מצריים עומדים בחצר עם קלצ'ניקובים דרוכים.

בחנתי את מצבי ופתאום קלטתי שהנשק האישי, העוזי, לא עליי. כף ידי השמאלית מרוסקת, האצבעות נותרו שלמות אך היו תלויות על העור בלבד ומפוזרות לכל כיוון.

כדור או רסיס פגע במרכז כף היד וכל העצמות רוסקו ואני לא הרגשתי. פעמים רבות שאלו אותי, "לא הרגשת כאב ברגע שהכדור חדר לכף היד?" לא! לא מרגישים את