נפתלי קלינמן
ביום (15.10) החלו הטנקים של הגדודים 25 ו-227 לנוע (החל משעה 03:30) על ציר "ספונטני", חזרה לעמדות אותן תפסו ביום הקודם.
גדוד 228 חזר להחזיק בשטחים השולטים על ציר "מאדים" ובגבעות שממזרח לצומת "מאדים"/"חזיזית".
לפלוגה ב' מגדוד 227, בסיוע כוח מגדוד 25, ניתנה פקודה לכבוש מחדש את תעוז "הברגה", אשר נתפס בלילה ע"י חיילי חי"ר מצריים שנכנסו לתעוז הנטוש. ששת הטנקים של הפלוגה החלו בהסתערות מכיוון מזרח.
בהתקרבם לרכס עליו ניצב התעוז, נורה עליהם מטח של טילי סאגר ורקטות RPG. ארבעת הטנקים שנעו בראש, נפגעו והתלקחו מיד וכן נפגעו טנקים סמוכים, כולל טנקים מגדוד 25.
סגן מפקד הפלוגה, מ"מ ומט"ק ועמם עוד ששה אנשי צוות, נהרגו מפגיעות הטילים והתלקחות הטנקים.
כמעט כל מי שלא נהרג בטנקים שנפגעו, משני הגדודים, נפצע בדרגות שונות של פגיעות מרסיסים וכוויות.
ההתקפה נבלמה למעשה והתעוז נותר עדיין, באותו שלב, בידי המצרים. למקום הוזעקו נגמ"שים ("זלדות") של פלס"ר חטיבה 460 (פלוגת "במבה"), אשר בחיפוי הטנקים הנותרים של גדוד 25 וביחד עם פלוגת החרמ"ש של הגדוד, הסתערו על מתחם התעוז ותוך ירי מסיבי ממקלעי המא"ג שלהם וזריקת רימונים, גרמו לנסיגת חיילי החי"ר המצריים.
לוחמי הפלס"ר והחרמ"ש הצליחו להגיע אל הטנקים הפגועים, חילצו את הפצועים ואת גופות ההרוגים והביאו אותם אל העורף. בשעות אחה"צ נתקל חפ"ק המח"ט, שהיה בדרכו לגדוד 25, בכוח חי"ר מצרי מדרום ל"הברגה".
בקרב שהתחולל במקום נפגע אחד מהטנקים שהגיעו לסייע (מפל א' של גדוד 227) ושלושה מאנשי צוותו נהרגו.
גם טנק המח"ט נפגע, אך לא נחדר. כתוצאה מהפגיעה הועף יואל מהטנק ונפגע קל ברגלו. הוא נאסף ע"י מ"פ א' (החדש) מגדוד 227 (שאף צייד אותו בעוזי..) ובהמשך הצליח לחזור לטנק שלו ולהמשיך בניהול הקרב, עד ליציאה מהשטח שהיה רווי בחיילי חי"ר מצריים.
בסופו של יום נותר תעוז "הברגה" בשליטת כוחות החטיבה, והטנקים שנפגעו שם פונו לאחור.