נקראתי לדגל בצו 8 מיד עם פרוץ המלחמה 6/10/73 מיד עליתי על מדים שהיו ברשותי למקום המפגש בנצרת עילית. כשאני מותיר מאחורי אשה צעירה עם תינוק ( יניב ) בן חודשיים ושבוע במחשבה שזה הולך להיות משהו קליל, קל יותר אפילו ממלחמת ששת הימים וזאת עקב התפיסה שהמקום בו שירתתי 3 שנים קודם בקו בר לב הינו המקום הבטוח ביותר בעולם. אף אחד לא יעז ואם יעז לתקוף הוא ישלם מחיר כבד.

בנסיעה ממושכת אנחנו מגיעים לשדה תימן לצורך הצטיידות, שם בוקה ומבולקה, מקבלים נשק ללא תחמושת ( תקבלו בהמשך ) מגיעים איך שהוא למפקדה ובית חולים קידמי בטסה שם מקדמת את פנינו הפצצת מטוסי אוייב עם אור ראשון. פעם ראשונה מתוך 4 פעמים שכמעט מילים אלו לא היו נכתבים.

מכאן ואילך אנחנו מתארגנים כתאג"ד המספרים אינם זכורים לי המ"פ הוא ד"ר עזריה ז"ל אורטופד בחסד עליון בזכותו רבים חייבים לו את חייהם . אנו עושים את דרכינו לציר עכביש לצורך הקמת תאג"ד על הציר לקליטת פצועים מהחזית.

על גבי משאית להובלת חומרי בנייין עם הנהג המבוגר אליהו שהינו אדם מעבר לגיל גיוס אנו דרכינו על ציר עכביש, ביום השלישי או הרביעי עם שחר מטוסים חגים מעל ראשינו, התצפיתן שאמור לזהות ולהתריע אומר "זה שלנו, זה שלנו" אך אנ י מסתכל ורואה כיצד טילים אצים רצים לעבר סוללת תותחי ה - 175 שהיו נטועים שם כמו עם כף דחפור מאחור והיו מפגיזים לעבר יעדי האוייב. ניצלתי פעם שניה אנחנו לא היינו המטרה. פרשנו מיד את התאג"ד והתחלנו לטפל בפצועים בראש היה סמל המחלקה חנן. 4 התותחים הושבתו. חיילי הסוללה היו פצועים והמומים טופלו בשטח ע"י התאג"ד שהקמנו. המטוסים מתברר עירקים שהופלו ע"י מטוסינו כך דווחנו.

התמקמנו על ציר עכביש הציר היה מטווח ע"י המצרים כך שלא נתן היה להתקדם, אוטובוס שהיה מלא בצנחנים שהיו אמורים לרדת לסייע בלחימה נקלע להפגזה ארטילרית כשהצנחנים ירדו לתפוס מחסה כלשהו האוטובוס ספג פגיעה ישירה כשהוא ריק.

אני ניסיתי לייצר לעצמי שוחה קטנה כדי למגן את עצמי תוך שאני משתמש בכובע פלדה כאת חפירה חופר אך החול חוזר למקומו כמי שממאן לזוז ממקומו גרוני נשנק אני יבש אין לי אויר הבומים מסביב לא מפסיקים זו היתה הפצצת קטיושות .

אני חושב ומהרהר כמה מסכנה אשתי שתשאר אלמנה עם ילד, כמה התמזל מזלי שנשאר ממני זכר כלשהו. קונפליקט גדול.

ערב שבת אנחנו מכינים ארוחת ערב כשלפתע יש התראה על פשיטת קומנדו שאנו היעד זורקים הכל ונמלטים.

מסוקי הקומנדו הופלו מאוחר יותר.