N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

נתי ריגלר

חיל הלוגיסטיקה
מפקדת פיקוד דרום
ללא קרב ספציפי

עוד בטרם הושמעה האזעקה כשיצאתי מבית הכנסת בשעה 12:30 לערך ראיתי פנטומים טסים מעל הים. מיד הבנתי שמשהו עומד לקרות. רצתי הביתה וישר פתחתי רדיו, האזנתי לבי בי סי. או אז שמעתי דיווח שהמצב בתעלת סואץ מאד מתוח ושהצבא הסורי בהיערכות למלחמה בגבול הצפוני של ישראל.

חזרתי בריצה לבית הכנסת ולחשתי לאבי באוזן שהולכת להיות מלחמה, ענה לי ״על מה אתה מדבר מאיפה אתה יודע״…מרגע הישמע האזעקה התקשרו אלי מהיחידה ונאמר לי להגיע לנקודת מפגש לקבל מעטפות לחלוקת צוי 8 כיוון שהייתי אחראי איזורי. סיימתי לחלק הצווים בשעה 18:00, נסעתי לחברה שלי להיפרד ממנה. עד היום זכור לי שאמרתי לה שיש מצב שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותה, הבכי ההדדי עלה וגאה.

חזרתי לבית הורי והכנתי תיק אישי עם ציוד מינימלי הכרחי נפרדתי מהורי ההמומים ויצאתי לנקודת האיסוף…תחנת האיסוף הייתה ממוקמת ממול לתחנה המרכזית בנתניה שהמתה אוטובוסים המסיעים מגוייסים. ליחידה באילת הגענו בשעות הבוקר המאוחרות…היחידה כלל לא הייתה ערוכה לקליטת על כמות החיילים שהגיעה. היחידה שלנו הייתה יחידת הספקה מה״ס 617 שמתפקידה לספק דלק, תחמושת, מזון ליחידות באזור מרחב מרש״ל כולל חיל הים. לאחר התארגנות קצרה סווגו כל החיילים למחלקות היעודיות החלה העבודה. בשל היותי קבלן בניין עם ידע במנועים, גנרטורים וציוד אחר, נשלחתי למחלקת הדלק ובתוך זמן קצר החלה בשטח ייעודי עבודת מילוי של ג׳ריקנים במתקן מיוחד שדרש עשרות ידיים בקצב עבודה של 24/7 עד להעמסה על טריילרים שיצאו דרומה. ביצענו תידלוק למטוסים לבסיס חיל האויר בבקעת הירח, לצורך העניין היה מתקן שהיה בסמוך להר שלמה שממנו הוזרם הדלק בגרוויטציה דרך צינור ייעודי שהיה מוטמן באדמה עד לבסיס. היחידה גם הייתה פרוסה בשארם א שייח והאבן רודס וכל אחד מהיחידים היה יוצא למקומות הללו בהתאם לצרכים המבצעיים. אותי השימו להפעיל את תחנת הדלק בנואייבה כאשר עוזרי היה בדואי מקומי משבט עראבה לתדלוק שיירות שהיו מגיעות בלילות. במקום היו עימי גם שלשה כלבי לברדור אשר שימשו כשומרים במתחם, איש לא יכל להתקרב מבלי שיגיעו עד אליו.

בוקר אחד יצאתי איתם לצעדה על חוף הים וכשחזרתי לאחר שעתיים התברר לי מהבדואי שהיה לנו ביקור בלתי צפוי של שני חיילי קומנדו מצריים שהיו לבושים בבגדי בדואים מהשבט התארבין, ביקשו ממנו ״סוכזיידה״ שזה קפה שחור בעגה מצרית. ״הדה מצ׳ר״ אמר לי, הוא כמובן כיבד אותם ולאחר מכן פנו לכיוון דרום מערב לוואדי הסמוך. מהקשר שיצרתי עם הסיור שהיה ממוקם בדהב נמסר לי שידוע להם וכי הייתה נחיתה של הליקופטר אולם איני צריך לדאוג הם הרוגים…לאחר מכן הועברתי לבסיס שארם א שייח להפעיל מתקני הדלק עד הפסקת האש עם המצרים.