ציר העכביש, אני מוביל סולר עם מיכלית ריאו, בדרך לתדלק טנקים. אני רמי אלון ואיתי מלווה בשם מנשה. במהלך המלחמה היינו עושים משמרות של שינה בישיבה, כלומר עושים ערימת שמיכות בינינו ונשענים כל אחד בתורו על הערימה בשביל לישון. באחד הלילות בשלב מסויים ירדנו לשטח, והמשאית התחפרה מנשה נהג, והוא לא רצה להעיר אותי אז הוא משך מצערת יד (משאיר את הדוושה של הגז לחוצה) שילב להילוך קדמי, וירד מהמשאית כאשר כל הגלגלים מסתובבים, בשביל לשים קרשים מתחת לגלגלים כדי לחלץ את המשאית מההתחפרות. אתם בטח מתארים לעצמכם מה קרה המשאית חולצה מההתחפרות, ומנשה התחיל לרדוף אחריה. אני, שחושב שאנחנו בנסיעה רגילה, מבקש ממנשה שיאיט, אני לא יכול לישון! אחרי כמה פעמים שדיברתי לעצמי, כמנשה בכלל רודף אחרי המשאית, התעוררתי ודחפתי את מצערת היד בחזרה.