N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

ורד אלעזרה

עורף
ללא קרב ספציפי

סיפור מדהים שמלווה אותי מאת היותי בת 12

מלחמת יום כיפור פרצה וילדי העורף התבקשו לנסות לשמח את החיילים במשלוח מכתבים, חבילות וכו' וכך מצאתי עצמי מתכתבת עם חייל ששמור אלברט טוייזר.

אני ילדת כבת 12, רגע לפני חגיגת בת מצווה והוא חייל בשירות סדיר. התכתבות מדהימה של ילדה בת 12 אשר מגוללת את חיי היום יום ומקפידה לשמר את ההתכתבות כולל חבילות.

הזמנתי את אלברט לחגיגת בת מצווה ולצערי אלברט לא יכול היה להגיע אבל שלח לי מתנה נהדרת, אלבום תמונות עם הקדשה. וכך התנהלה לה תקופה של מכתבים , שיתוף, סיפורים ומשהו נחרט לו בזיכרון.

השנים עברו, אני גדלתי והתבגרתי וכל אותם שנים המשכתי לחפש את אלברט החייל שהקפיד לענות על כל המכתבים שלי. את תקופת השירות הצבאי העברתי בחצרים ולא וויתרתי. המשכתי לחפש, להתקשר למשפחות ששם משפחתם היה טוויזר, והיו לא מעט...זהו.

דרכי לא צלחה בחיפושים וכך עברו השנים שכל סדר בארון האישי כלל זיכרון ההקדשה של אלברט באלבום תמונות. התגוררתי ברחובות ואני עובדת שנים באותה חברה ביטחונית. ביום בהיר אחד הבוס האישי ביקש שאקבע פגישה בהשתתפות מס' משתתפים ופתאום הזכיר שם מוכר מאוד, אלברט טוויזר.

שאלתי את עצמי מה הסיכוי שאולי זה אלברט החייל האמיץ?? הדיון נקבע, כאשר השארתי הודעה קולית בטלפון המשרדי של אלברט. לא חלפה השעה ומתייצב מולי אלברט בכבודו ובעצמו. תאמינו או לא, 2 קומות מתחת למשרדי ולימים אפילו הייתי מזכירת מחלקתם.

התרגשות, חיבוקים סיפורים וכתבה ששודרה בערץ 12 - 40 שנה למלחמת יום כיפור. הגיעה תחקירנית לתשאל, לצלם והתרגש איתנו ביחד והסיפור התנוסס על המרקעים. לפעמים מחפשים חיים שלמים ובסוף הסיפור נמצא ממש מתחת לאפינו.