צהרי שבת, דממת יום הכיפורים ברחוב ברמת גן, אבא בבית הכנסת ולפתע רכב צבאי נעצר ליד הבתים ברחוב .כולם מופתעים, ולאחר מספר דקות אזעקה. הייתי ארבעה ימים לפני יום הולדתי התשיעי בבית היו רק אימי ז"ל ואחותי יבדל"א. כמו כולם הסתגרנו בבית והדלקנו את הרדיו, שם הבנו שפרצה המלחמה.

לאחר הצפירה ציפינו שאבא יגיע הביתה אך הוא לא הגיע וברחוב עבר כרוז שהכריז שהגברים נלקחו מבית הכנסת לצבא ומי שרוצה לדעת מה עם בן משפחתו שיגיע לביה"ס "אורט סינגלובסקי" לא אשכח שאימי שהיתה מאוד לחוצה, לקחה אותי לשם, בדקו ברשימות ועדכנו שאבי נמצא בתעלת סואץ, לא היה כל קשר איתו. זכור לי שהחלונות בבית כוסו בשחור, היה ממש נורא. רק לאחר שבועיים אבא חזר לאחר שנפצע קל.