חמישים שנה עברו מאז פרוץ מלחמת יום כיפור.

אין סוף זיכרונות ומחשבות מאותם רגעים ראשונים

בהיותי במונטריאול קנדה לא לקח לי הרבה זמן להגיע להחלטה שאני חייב לחזור מייד הביתה כדיי לעזור להגן על הבית.

הגעתי למחרת לניו יורק ומשם בטיסה ישירה לארץ.

אבי בא לאסוף אותי מהשדה ועמד על כך שאהיה באותו לילה בבית בנתניה עם אמא לפני שאני יורד דרומה.

המפגש עם ההורים והפרידה למחרת בבוקר היו מלווים במתח שקט מכיוון שהייתי בן יחיד אחרי שאיבדנו את אורי אחי הבכור שנה לאחר מלחמת ששת הימים.

למחרת החלטתי להגיע ישירות לבית ספר לשריון וכך עשיתי.

ב-9 לאוקטובר התארגן גדוד 100, גדוד טנקים בפיקודו של אהוד ברק. צוות הפיקוד היה מורכב ממתנדבים כמוני שבאו מחו"ל. אני הוצבתי כקצין החימוש של הגדוד.

באותו לילה התארגן כל הגדוד ולפנות בוקר כבר היינו בתנועה. באחת מהעצירות בלילה למספר דקות אני פוגש במקרה את בן דודי דוויד. דוויד לא האמין שהוא פוגש אותי כי הוא ידע שאני נמצא בקנדה.

הגדוד שלנו התבקש לעזור לכוחות צנחנים שנתקעו בחווה הסינית. מול הטנקים הצנוטוריונים שלנו היו הטי 54 וטי 55 שהיו להם עליונות ברורה.

יום רביעי ויום חמישי היו ימי לחימה אכזריים. הגדוד שלנו הסתער על כוחות המצרים תוך כדי ספיגת אש טילים, בזוקות ואש טנקים. סיכום האבידות היה גבוה.

14 הרוגים ומעל 20 פצועים. שבעה טנקים ושני נגמ"שים. את מעבר החצייה קשה לשכוח. מעלינו קרבות אוויר, מטוסים שלנו מול המיגים המיצרים. בלי סוף הפגזות מכיוון שכוחות המיצרים נלחמו בכל מחיר למנוע מכוחותינו לעלות על הגשר ולחצות לצד השני.

בצד שלנו היו הרבה אבדות ונפגעים כולל נפגעים שלא ניתן לחלץ בזמן אמת.

התמונות היו קשות כי לא נמצא שום מקום בטוח שאפשר מחסה.

המשך ימי הלחימה היו בצד המערבי לאחר החציה. נכנסנו למרכז העיר סואץ. הצוות הטכני בפיקודי התמקם בין שני טנקים. הנהג שלי, משה לוי, צמח קדושי ואני ישבנו בחלק הקדמי של המשאית. בחלק האחורי של המשאית התמקמו שני אנשי צוות צוות עם חלקי חילוף וכלי עבודה.

אנחנו נכנסים לעיר סואץ, ממש חושך מצריים אבל אני זוכר היטב שבצד שמאל היה בית דירות רב קומות ובצד ימין מגרש כדורגל. לפתע חטפנו פגיעה ישירה.

הדלת למזלי נפתחה מהלחץ, אני עפתי כמה מטרים ספורים ומצאתי את עצמי בתוך תעלה בצידי הכביש. הייתי בטוח שעלינו על אמבוש וזה הסוף.

לא הייתי מסוגל להתרומם וזחלתי כמה שאפשר עד שאיבדתי את ההכרה.

הוציאו אותי עם הליקופטר והתעוררתי בתל השומר.

אחרי כשבוע ימים דווח לי שהרכב שלנו רק אני וצמח קדושי נשארנו. הנהג, משה לוי ושני אנשי הצוות הטכני נהרגו במקום.