שבת . אני לומד לבחינות בגרות אקסטרני, ביום א בגרות בגיאוגרפיה. באויר אוירת מלחמה, סיסמאות ברדיו.

דפיקה בדלת מגייסים...תתיצב במחנה קורדני במוצקין. בשער איפה שהתותח.

מגיע בדרך לא דרך. המחנה עמוס בחיילים , אי סדר משווע, מלא ארגזי תחמושת הפוכים המשמשים כעמדות גיוס. קופסאות עם מציות סוג של ביסוויט כשפותחים מגלים מלא תולעים, אני בצום יום כיפור.

מה התפקיד שלך, מכונאי שרמן אני עונה. מישהו מלווה אותי לעמדת גיוס רחוקה. אני מתחייל ..מעכשיו אתה בצוות חימוש שייך לאוגדת דן לנר,

מאז שהתחחרתי באוגוסט 72 לא היתי במילואים, לימים הבנתי שהאוגדה עדיין לא הוקמה .לא מכיר אף אחד מסביבי , מבין שאני חייב לתפוס משהו לאכול , יוצא עם עוד בחור שלא הכרתי מעבר לשער יש "גזלנים" של סנדוויצים.

שובר צום עם כריך שעלה כמו ארוחה במסעדה יוקרתית , קונה גם ל"חבר החדש" שאיתו לא נפגשתי יותר.

"זהו זזים" מקבל סוג של קיטבק דיי קל וחותם על נשק רוב. צ'כי של המשמר האזרחי עם כמות כדורים מוגדלת בפאוץ חרוך,

אוקיי עולים על משאיות תובלה מכוסות ברזנט, נוסעים בשיירה שעות מסביב לכנרת, קדימה ואחורה, הלוך ושוב , עוברים את גשר בנות יעקב, טנדרים פתוחים חולפים במקביל לנו ברדכם למטה מרמת הגולן. אתה מרגיש את אווירת הנכאים ,מדי פעם עוצרים ,חיילים פורקים עצמם ,ליחשושים מנסים לדלות מידע, כלום "נאדה ".

מטפסים אל המשאית וממשיכים באיטיות לעלות לרמת הגולן. מבינים שאנחנו על הכביש לאל על.
חייל על אופנוע עובר חולף מדי פעם על פנינו "רץ מג"ד " הוא כנראה יודע יותר מכולנו. זהו הגענו,

לילה ערפלי ריחות של גופות שרופים ערפל אוקטובר, קור כלבים, אמצע הלילה פורקים ומבינים שהגענו לפאתי קרב שלימים נגלה שהוא קרב אל על.....

הגיעו טנקי חילוץ , מי פה מכונאי? אני עונה אני, מצרפים אותי לחוליה טכנית, התפקיד שלנו להיכנס לתוך הקרב להוציא בגרירה החוצה מהקרב טנקים שנפגעו ונראה שאפשר להשמיש אותם, מנסים ליצור טנק חדש מכמה טנקים שנפגעו, בפנים בתוך הצריח, דם וחלקי גופות

בתוך טנק שגוררים מוצאים נהג טנק ממוצע תימני הוא יוצא מתא הנהג שלא להפריע לנו, כל הגובה שלו אולי 1.50 והוא אומר את המשפט שנחרט בזיכרוני לעולמים:

אנחנו נלחמים בלי פגזים חודרי שיריון, בלי תאורת לילה , כמו עיוורים , אנחנו ברווזים במיטווח. "אם אני יוצא חי מהמלחמה הזאת אני מדליק נר בגובה שלי"

את נהג הטנק הזה אני לא ראיתי יותר.