ביום חמישי שלפני המלחמה, סיימנו שבוע ניווטים במסגרת קורס מכ"ים של חיל ההנדסה.

נבחרתי כאחד המצטיינים בניווט והפרס היה יציאה הביתה לשבת. במסדר היציאה ביום שישי הודיעו לנו שהיציאות בוטלו בשל כוננות.

בשבת בבוקר התחלנו להתארגן ליציאה מהבסיס על גבי זחלמים. בערב, יצאנו על גבי הזחלמים, דרך ירושלים עד למרגלות רמת הגולן.

למחרת, עלינו לרמה לאיזור תל סקי.

בשעות הצהריים נקלענו להפגזה סורית. ירדנו מהזחלמים ותפסנו מחסה מתחת לזחלמים .

הפגזים נפלו סביבנו והיה כאוס מוחלט. כשהשתררה דממה, התברר שהמ"מ נפגע מרסיס ואחד החיילים, שנשאר בתוך הזחלמ, בתא הנהג, נפגע ברגלו מרסיס שחדר דרך דלת הזחלם.

בתמונה המצורפת אפשר להבחין ברסיסים שפגעו בציוד שהיה על הזחלם שלי, כולל במסטינג שלי... את המלחמה עצמה העברנו בהנחת שדות מוקשים בלילות.

בתום המלחמה, השלמנו את קורס המ"כים והמש"קים ואת כל השירות שלי, ביליתי במפקדת אוגדה 36 בנפח, כמש"ק מודיעין של מפקדת ההנדסה באוגדה.

תפקידי העיקרי היה מיפוי על גבי תצ'אות של שדות המוקשים ברמת הגולן, גם של אותם שדות המוקשים שהשתתפתי בהנחתם בזמן המלחמה.

פרוייקט זה, בהשתתפות 2 קצינים ממפקדת הנדסה בפקוד צפון קיבל את שם הקוד "דשא", על שמם של שני הקצינים : דני ושמוליק ושלי, אמיר.