הזנקה למרדף

מספר מסוקי מיל 8 הנחיתו חוליות קומנדו מצרי בסיני.

אחת החוליות התמקמה מול מוצב השליטה אום חשיבה והתחילה לירות פצמרים על המוצב.

לפנות ערב הוזנקנו מרפידים למרדף, הקברניט הרצברג, טייס המשנה ואני המכיונאי המוטס, עם בל 205 בתצורת מרדף, אספנו את הגשש הדרוזי המהולל חמזי וטסנו לכיוון אום חשיבה.

עם התקרבותנו למוצב חמזי ביקש מהרצברג לטוס נמוך, נשכב על רצפת המסוק עם הראש בחוץ והתחיל לחפש עקבות בחולות, מהר מאוד הוא מצא אותן והבין שהוליכו לכוך בקיר ההר שמול מוצב השליטה שלנו.

חמזי ביקש מהרצברג לרחף מול הכוך, ביקש ממני לפתוח את הדלת השניה, לקח טיל כתף לאוו, כיוון היטב השחיל אותו לתוך הכוך שהתפוצץ והודיע לנו שסיימנו את המשימה.

התחלנו דרכנו חזרה לרפידים, ובעודנו באויר הוזנקנו למרדף אחרי חוליה נוספת שנחתה בואדי ראס סודאר, בנחיתה הטייס המצרי שבר את כן הנסע הקדמי, וביוצאו לראות מה קרה נערף ראשו ע״י הרוטור שקצהו היה נמוך מאוד בגלל כן הנסע הקדמי השבור.

חיילי הקומנדו התרחקו מהמסוק והתחילו להטריד עם פצמרים את כוחותינו שבאיזור.

חמזי כהרגלו נשכב על רצפת הבל 205 עם דלת פתוחה וראש בחוץ והרצברג התחיל לסרוק את השטח לפי הנחיות חמזי.

פתאום חמזי אומר לי, יוסי, אתה רואה את העץ שם במרחק איזה 100 מטר מאיתנו? הם מסתתרים שם בתוך ענפי העץ, דרוך את המאג ותן כמה צרורות לתוך העץ.

אכן כך עשיתי וחמזי ביקש שאשאר מכוון עם המאג לעץ עם האצבע על ההדק, הוא ביקש מהרצברג לנחות וירד מהמסוק עם רמקול ביד והתחיל לדבר אליהם שיצאו ממחבואם, שכל הקומנדו נתפס שאין להם סיכוי ועדיף שיכנעו.

לאחר מספר דקות של שכנועים הם התחילו לצאת עם ידיים למעלה ונכנעו.

לימים, אחרי כ 30 שנה, נסענו המשפחה לטיול בצפון, בשעות הצהריים נכנסנו למסעדה דרוזית בתוך מערה והתישבנו לאכול.

אני שם לב שגבר דרוזי מסתובב סביבנו, אני קורא לו ואומר לו שהוא מוכר לי, והוא עונה גם אתה מוכר לי, אחרי 30 שניות התחבקנו וסיפרנו למשפחה שלי את סיפור המרדף.

הבת שלי והחבר שלה התפלאו מאוד ואמרו לי, אבא ואנחנו חשבנו שהיית ג׳ובניק בחיל האויר ....