N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אברהם שגב (סקובלסקי)

חיל השריון
אחר
קרבות הבלימה – תל סאקי

זיכרון אישי - יחידת חרמ"ש– מפגש עם פקוד שהגיב בהלם.

בוקר יום כיפור בשנת 1973, שבת, דממה בשכונה. פתאום עבר ברחוב ג'יפ צבאי. מראה חריג, בעקבותיו נשמע בבית צלצול טלפון. הייתה זו קריאה טלפונית לגיוס חיילים.

לאחר הקריאה הטלפונית קבלתי צו קריאה עם חותמת "להגיע עם הרכב הפרטי". 

יצאתי עם הסוסיתא הפרטית, עם אשתי ובני, שהיה בן שנה וחצי, לגייס חיילים למלחמה שפרצה פתאום.  בשעה 14:00 הייתה אזעקה.

החלטתי להחזיר את משפחתי הביתה.

התבקשתי להתייצב בנקודה איסוף ולחכות עד שיבוא אוטובוס שייקח אותנו לבסיס (היו חיילים שלא רצו להתגייס כי באותו הערב היה אמור להיות משחק כדורסל חשוב בין רוסיה לארצות הברית).

האוטובוס הגיע בערב והעביר אותנו לבסיס ליד קיבוץ נחשון. במשך יומיים טיפלנו בכלי הרכב והנשקים שהוצאו ממחסני החירום. אז הגיעה פקודה לקחת את הכלים ולנסוע לכיוון רמת הגולן, "תיסעו עד שייגמר לכם הדלק".  הדלק אכן אזל.

אחרי כמה שעות הגיעה מכלית דלק ותדלקה את הרכבים. הפלוגה המשיכה בדרכה לרמת הגולן.

הגענו לתל-סקי, מוצב ישראלי, הסורים זיהו אותנו והפגיזו. גדוד שלם תחת הפצצה ולא זזים. חיילים נלחצו. חייל חשב שאין לו קסדה. למרות שאמרתי לו "יש לך קסדה על הראש", הוא לא מאמין. 

בזמן ההפגזה ניסינו לנוע על מנת להתחמק מפגיעה.

במשך כמה שעות היינו ככה ולמזלנו אף אחד לא נפצע. המ"פ החליט שהפלוגה תיסע למקום שיש בו אדמה שתאפשר חפירת מארב.

במשך כמה שעות חפרנו ואז ההפצצה פסקה. 

קיבלנו פקודה לשתי משימות: הראשונה הייתה לנסוע בלילה ולחפש בחושך חיילים סורים מהקומנדו.  השנייה הייתה לשכב במארב ולשמור.

בלילה יצאתי לסייר עם שלושה כלים. לפתע שמענו יריות. התכוננו לירות חזרה ופתאום שמעתי חייל צועק "אל תירה, החייל הזה השתגע".

הוא סיפר שהחייל היה בהפגזה, השתגע ועכשיו יורה לכל עבר.

דיווחתי למ"פ בקשר על התנהגות החייל. ההנחיה הייתה "אל תפחד, אם הוא יירה אז תירה בו קודם".  זה היה מחזה קשה והמטרה שלי הייתה להחזיר אותו הביתה בשלום.

קראתי לחייל בשמו "ש. , באנו לקחת אותך הביתה", הוא נעצר וענה "אתם סורים, אתם לא בכיוון הנכון". עניתי: "למה אתה חושב שאנחנו סורים?" "כי אתם לא בכיוון". לא הבנתי למה התכוון.

הוא המשיך "אתם סורים".

כדי להוכיח לו שאנחנו לא סורים הסתובבנו עם הכלים וצעקנו לו " ש., באנו לקחת אותך הביתה". עדיין לא האמין ואמר "לא סגרתם את הברזים".

צעקתי לחייל אחר "תסגור את הברזים" (בלי באמת להבין למה התכוון). 

בהמשך הצלחנו לתפוס אותו.

ביקשתי ממשאית צבאית שעברה במקום שייקחו אותו לעין גב. עד הבוקר המשכנו בחיפוש אחר חיילים סורים שחדרו לאזורנו.